Psalms 92

(En Salme. En Sang for Sabbatsdagen.) Det er godt at takke HERREN, lovsynge dit navn, du højeste,

מזמור שיר ליום השבת טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון׃

ved Gry forkynde din Nåde, om Natten din Trofasthed

להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות׃

til tistrenget Lyre, til Harpe, til Strengeleg på Citer!

עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור׃

Thi ved dit Værk har du glædet mig, HERRE, jeg jubler over dine Hænders Gerning.

כי שמחתני יהוה בפעלך במעשי ידיך ארנן׃

Hvor store er dine Gerninger, HERRE, dine Tanker såre dybe!

מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך׃

Tåben fatter det ikke, Dåren skønner ej sligt.

איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׃

Spirer de gudløse end som Græsset, blomstrer end alle Udådsmænd, er det kun for at lægges øde for stedse,

בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד׃

men du er ophøjet for evigt, HERRE.

ואתה מרום לעלם יהוה׃

Thi se, dine Fjender, HERRE, se, dine Fjender går under, alle Udådsmænd spredes!

כי הנה איביך יהוה כי הנה איביך יאבדו יתפרדו כל פעלי און׃

Du har løftet mit Horn som Vildoksens, kvæget mig med den friskeste Olie;

ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן׃

det fryder mit Øje at se mine Fjender, mit Øre at høre mine Avindsmænd.

ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני׃

De retfærdige grønnes som Palmen, vokser som Libanons Ceder;

צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה׃

plantet i HERRENs Hus grønnes de i vor Guds Forgårde;

שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו׃

selv grånende bærer de Frugt, er friske og fulde af Saft

עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו׃

for at vidne, at HERREN er retvis, min Klippe, hos hvem ingen Uret findes.

להגיד כי ישר יהוה צורי ולא עלתה בו׃