Psalms 56

56:1

(Til sangmesteren. Al-jonat-elem-rehokim. Af David. En miktam, da filisterne greb ham i Gat.) Vær mig nådig Gud, thi Mennesker vil mig til livs, jeg trænges stadig af Stridsmænd;

למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם באחז אתו פלשתים בגת חנני אלהים כי שאפני אנוש כל היום לחם ילחצני׃

56:2

mine Fjender vil mig stadig til Livs, thi mange strider bittert imod mig!

שאפו שוררי כל היום כי רבים לחמים לי מרום׃

56:3

Når jeg gribes af Frygt, vil jeg stole på dig,

יום אירא אני אליך אבטח׃

56:4

og med Guds Hjælp skal jeg prise hans Ord. Jeg stoler på Gud, jeg frygter ikke, hvad kan Kød vel gøre mig?

באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה בשר לי׃

56:5

De oplægger stadig Råd imod mig, alle deres Tanker går ud på ondt.

כל היום דברי יעצבו עלי כל מחשבתם לרע׃

56:6

De flokker sig sammen, ligger på Lur, jeg har dem lige i Hælene, de står mig jo efter Livet.

יגורו יצפינו המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי׃

56:7

Gengæld du dem det onde, stød Folkene ned i Vrede, o Gud!

על און פלט למו באף עמים הורד אלהים׃

56:8

Selv har du talt mine Suk, i din Lædersæk har du gemt mine Tårer; de står jo i din Bog.

נדי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך׃

56:9

Da skal Fjenderne vige, den Dag jeg kalder; så meget ved jeg, at Gud er med mig.

אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה ידעתי כי אלהים לי׃

56:10

Med Guds Hjælp skal jeg prise hans Ord, med HERRENs Hjælp skal jeg prise hans Ord.

באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר׃

56:11

Jeg stoler på Gud, jeg frygter ikke, hvad kan et Menneske gøre mig?

באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה אדם לי׃

56:12

Jeg har Løfter til dig at indfri, o Gud, med Takofre vil jeg betale dig.

עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך׃

56:13

Thi fra Døden frier du min Sjæl, ja min Fod fra Fald, at jeg kan vandre for Guds Åsyn i Livets Lys.

כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים באור החיים׃