Mark 7

И се събраха при Иисус фарисеите и някои от книжниците, които бяха дошли от Ерусалим,

ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃

и бяха видели, че някои от учениците Му ядат хляб с нечисти, тоест неизмити ръце.

ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃

Защото фарисеите и всички юдеи, като държат преданието на старейшините, не ядат, без да си измият ръцете до лактите;

כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים׃

и когато се връщат от пазар, не ядат, без да се измият. Има и много други неща, които са приели да спазват – измивания на чаши, глинени и медни съдове (и легла).

ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃

И така, фарисеите и книжниците Го запитаха: Защо Твоите ученици не вървят по преданието на старейшините, а ядат хляб с нечисти ръце?

וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃

А Той им каза: Добре е пророкувал Исая за вас, лицемерите, както е писано: "Този народ Ме почита с устните си, но сърцето им се намира далеч от Мен.

ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

Но напразно Ме почитат, като учат за поучение човешки заповеди."

ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

Вие оставяте Божията заповед и спазвате човешкото предание: (миенето на стомни и на чаши; и правите много други неща).

כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים׃

И им каза: Вие успешно осуетявате Божията заповед, за да спазите своето предание!

ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃

Защото Мойсей каза: "Почитай баща си и майка си", и: "Който злослови баща или майка, непременно да се умъртви."

כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

Но вие казвате: Ако каже човек на баща си или на майка си: Това моето, с което би могъл да си помогнеш, е курбан, това значи, подарено е на Бога – това го освобождава;

ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי׃

и вие не го оставяте вече да направи нищо за баща си или за майка си.

ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃

И така осуетявате Божието слово заради вашето предание, което сте предали; и вършите много такива неща, подобни на това.

ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃

И пак повика множеството и им каза: Слушайте Ме всички и разбирайте.

ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃

Няма нищо извън човека, което, като влиза в него, може да го оскверни; но тези неща, които излизат от него, те оскверняват човека.

אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃

(Ако има някой уши да слуша, нека слуша.)

כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

И като остави множеството и влезе вкъщи, учениците Му Го попитаха за притчата.

ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃

И Той им каза: И вие ли още не проумявате? Не разбирате ли, че нищо, което влиза в човека отвън, не може да го оскверни?

ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃

Защото не влиза в сърцето му, а в корема и се изхожда. С това Той обяви всички ястия за чисти.

כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃

Каза още: Това, което излиза от човека, то осквернява човека.

ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃

Защото отвътре, от сърцето на хората, излизат лоши мисли, блудства, кражби, убийства,

]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃

прелюбодейства, користолюбие, злина, коварство, сладострастие, лукавство, богохулство, гордост, безумство.

]22-12[׃

Всички тези зли неща излизат отвътре и оскверняват човека.

כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃

И като стана оттам, отиде в Тирската и Сидонската страни; и влезе в една къща и не искаше никой да Го знае, но не можа да се укрие.

ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃

А веднага чу за Него една жена, чиято малка дъщеря имаше нечист дух; и тя дойде и падна пред краката Му.

כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃

(Жената беше гъркиня, по рождение сирофиникийка.) И Му се молеше да изгони демона от дъщеря й.

והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃

А Иисус й каза: Остави децата да се наситят, защото не е прилично да се вземе хлябът от децата и да се даде на кученцата.

ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃

А тя в отговор Му каза: Така е, Господи, но и кученцата под масата ядат от трохите, които падат от децата!

ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃

А Той й каза: За тази дума – иди си; демонът излезе от дъщеря ти.

ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃

И като си отиде у дома, намери, че детето лежеше на постелката, а демонът беше излязъл.

ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃

И като излезе пак от тирската и сидонската страни, дойде към Галилейското езеро през средата на декаполските области.

וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃

И доведоха при Него един глух и заекващ човек и Му се молеха да положи ръка на него.

ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃

Иисус го отведе настрани от множеството, сложи пръстите Си в ушите му и като плюна, се докосна до езика му;

ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃

и като погледна към небето, въздъхна и му каза: Еффата, тоест: Отворй се.

ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃

И ушите му се отвориха и връзката на езика му се развърза, и той говореше ясно.

וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃

И им заръча на никого да не казват за това; но колкото повече им заръчваше, толкова повече те Го разгласяваха;

ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃

и се чудеха твърде много и говореха: Всичко върши добре: и глухите прави да чуват, и немите да говорят!

וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃