Genesis 8

recordatus autem Deus Noe cunctarumque animantium et omnium iumentorum quae erant cum eo in arca adduxit spiritum super terram et inminutae sunt aquae

ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃

et clausi sunt fontes abyssi et cataractae caeli et prohibitae sunt pluviae de caelo

ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃

reversaeque aquae de terra euntes et redeuntes et coeperunt minui post centum quinquaginta dies

וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃

requievitque arca mense septimo vicesima septima die mensis super montes Armeniae

ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃

at vero aquae ibant et decrescebant usque ad decimum mensem decimo enim mense prima die mensis apparuerunt cacumina montium

והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃

cumque transissent quadraginta dies aperiens Noe fenestram arcae quam fecerat dimisit corvum

ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃

qui egrediebatur et revertebatur donec siccarentur aquae super terram

וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃

emisit quoque columbam post eum ut videret si iam cessassent aquae super faciem terrae

וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃

quae cum non invenisset ubi requiesceret pes eius reversa est ad eum in arcam aquae enim erant super universam terram extenditque manum et adprehensam intulit in arcam

ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃

expectatis autem ultra septem diebus aliis rursum dimisit columbam ex arca

ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃

at illa venit ad eum ad vesperam portans ramum olivae virentibus foliis in ore suo intellexit ergo Noe quod cessassent aquae super terram

ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃

expectavitque nihilominus septem alios dies et emisit columbam quae non est reversa ultra ad eum

וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃

igitur sescentesimo primo anno primo mense prima die mensis inminutae sunt aquae super terram et aperiens Noe tectum arcae aspexit viditque quod exsiccata esset superficies terrae

ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃

mense secundo septima et vicesima die mensis arefacta est terra

ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃

locutus est autem Deus ad Noe dicens

וידבר אלהים אל נח לאמר׃

egredere de arca tu et uxor tua filii tui et uxores filiorum tuorum tecum

צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃

cuncta animantia quae sunt apud te ex omni carne tam in volatilibus quam in bestiis et in universis reptilibus quae reptant super terram educ tecum et ingredimini super terram crescite et multiplicamini super eam

כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃

egressus est ergo Noe et filii eius uxor illius et uxores filiorum eius cum eo

ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃

sed et omnia animantia iumenta et reptilia quae repunt super terram secundum genus suum arcam egressa sunt

כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃

aedificavit autem Noe altare Domino et tollens de cunctis pecoribus et volucribus mundis obtulit holocausta super altare

ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃

odoratusque est Dominus odorem suavitatis et ait ad eum nequaquam ultra maledicam terrae propter homines sensus enim et cogitatio humani cordis in malum prona sunt ab adulescentia sua non igitur ultra percutiam omnem animantem sicut feci

וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃

cunctis diebus terrae sementis et messis frigus et aestus aestas et hiemps nox et dies non requiescent

עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃