Numbers 22

ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו׃

profectique castrametati sunt in campestribus Moab ubi trans Iordanem Hierichus sita est

וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי׃

videns autem Balac filius Sepphor omnia quae fecerat Israhel Amorreo

ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל׃

et quod pertimuissent eum Moabitae et impetum eius ferre non possent

ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא׃

dixit ad maiores natu Madian ita delebit hic populus omnes qui in nostris finibus commorantur quomodo solet bos herbas usque ad radices carpere ipse erat eo tempore rex in Moab

וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי׃

misit ergo nuntios ad Balaam filium Beor ariolum qui habitabat super flumen terrae filiorum Ammon ut vocarent eum et dicerent ecce egressus est populus ex Aegypto qui operuit superficiem terrae sedens contra me

ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר׃

veni igitur et maledic populo huic quia fortior me est si quo modo possim percutere et eicere eum de terra mea novi enim quod benedictus sit cui benedixeris et maledictus in quem maledicta congesseris

וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק׃

perrexerunt seniores Moab et maiores natu Madian habentes divinationis pretium in manibus cumque venissent ad Balaam et narrassent ei omnia verba Balac

ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם׃

ille respondit manete hic nocte et respondebo quicquid mihi dixerit Dominus manentibus illis apud Balaam venit Deus et ait ad eum

ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך׃

quid sibi volunt homines isti apud te

ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי׃

respondit Balac filius Sepphor rex Moabitarum misit ad me

הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו׃

dicens ecce populus qui egressus est de Aegypto operuit superficiem terrae veni et maledic ei si quo modo possim pugnans abicere eum

ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא׃

dixitque Deus ad Balaam noli ire cum eis neque maledicas populo quia benedictus est

ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם׃

qui mane consurgens dixit ad principes ite in terram vestram quia prohibuit me Deus venire vobiscum

ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו׃

reversi principes dixerunt ad Balac noluit Balaam venire nobiscum

ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה׃

rursum ille multo plures et nobiliores quam ante miserat misit

ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי׃

qui cum venissent ad Balaam dixerunt sic dicit Balac filius Sepphor ne cuncteris venire ad me

כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה׃

paratum honorare te et quicquid volueris dare veni et maledic populo isti

ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה׃

respondit Balaam si dederit mihi Balac plenam domum suam argenti et auri non potero inmutare verbum Domini Dei mei ut vel plus vel minus loquar

ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי׃

obsecro ut hic maneatis etiam hac nocte et scire queam quid mihi rursum respondeat Dominus

ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה׃

venit ergo Deus ad Balaam nocte et ait ei si vocare te venerunt homines isti surge et vade cum eis ita dumtaxat ut quod tibi praecepero facias

ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב׃

surrexit Balaam mane et strata asina profectus est cum eis

ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו׃

et iratus est Deus stetitque angelus Domini in via contra Balaam qui sedebat asinae et duos pueros habebat secum

ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך׃

cernens asina angelum stantem in via evaginato gladio avertit se de itinere et ibat per agrum quam cum verberaret Balaam et vellet ad semitam reducere

ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה׃

stetit angelus in angustiis duarum maceriarum quibus vineae cingebantur

ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה׃

quem videns asina iunxit se parieti et adtrivit sedentis pedem at ille iterum verberabat

ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול׃

et nihilominus angelus ad locum angustum transiens ubi nec ad dextram nec ad sinistram poterat deviari obvius stetit

ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל׃

cumque vidisset asina stantem angelum concidit sub pedibus sedentis qui iratus vehementius caedebat fuste latera

ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים׃

aperuitque Dominus os asinae et locuta est quid feci tibi cur percutis me ecce iam tertio

ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך׃

respondit Balaam quia commeruisti et inlusisti mihi utinam haberem gladium ut te percuterem

ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא׃

dixit asina nonne animal tuum sum cui semper sedere consuesti usque in praesentem diem dic quid simile umquam fecerim tibi at ille ait numquam

ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו׃

protinus aperuit Dominus oculos Balaam et vidit angelum stantem in via evaginato gladio adoravitque eum pronus in terram

ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי׃

cui angelus cur inquit tertio verberas asinam tuam ego veni ut adversarer tibi quia perversa est via tua mihique contraria

ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי׃

et nisi asina declinasset de via dans locum resistenti te occidissem et illa viveret

ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי׃

dixit Balaam peccavi nesciens quod tu stares contra me et nunc si displicet tibi ut vadam revertar

ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק׃

ait angelus vade cum istis et cave ne aliud quam praecepero tibi loquaris ivit igitur cum principibus

וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול׃

quod cum audisset Balac egressus est in occursum eius in oppido Moabitarum quod situm est in extremis finibus Arnon

ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך׃

dixitque ad Balaam misi nuntios ut vocarent te cur non statim venisti ad me an quia mercedem adventui tuo reddere nequeo

ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר׃

cui ille respondit ecce adsum numquid loqui potero aliud nisi quod Deus posuerit in ore meo

וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות׃

perrexerunt ergo simul et venerunt in urbem quae in extremis regni eius finibus erat

ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו׃

cumque occidisset Balac boves et oves misit ad Balaam et principes qui cum eo erant munera

ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם׃

mane autem facto duxit eum ad excelsa Baal et intuitus est extremam partem populi