Genesis 8

ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃

recordatus autem Deus Noe cunctarumque animantium et omnium iumentorum quae erant cum eo in arca adduxit spiritum super terram et inminutae sunt aquae

ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃

et clausi sunt fontes abyssi et cataractae caeli et prohibitae sunt pluviae de caelo

וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃

reversaeque aquae de terra euntes et redeuntes et coeperunt minui post centum quinquaginta dies

ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃

requievitque arca mense septimo vicesima septima die mensis super montes Armeniae

והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃

at vero aquae ibant et decrescebant usque ad decimum mensem decimo enim mense prima die mensis apparuerunt cacumina montium

ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃

cumque transissent quadraginta dies aperiens Noe fenestram arcae quam fecerat dimisit corvum

וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃

qui egrediebatur et revertebatur donec siccarentur aquae super terram

וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃

emisit quoque columbam post eum ut videret si iam cessassent aquae super faciem terrae

ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃

quae cum non invenisset ubi requiesceret pes eius reversa est ad eum in arcam aquae enim erant super universam terram extenditque manum et adprehensam intulit in arcam

ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃

expectatis autem ultra septem diebus aliis rursum dimisit columbam ex arca

ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃

at illa venit ad eum ad vesperam portans ramum olivae virentibus foliis in ore suo intellexit ergo Noe quod cessassent aquae super terram

וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃

expectavitque nihilominus septem alios dies et emisit columbam quae non est reversa ultra ad eum

ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃

igitur sescentesimo primo anno primo mense prima die mensis inminutae sunt aquae super terram et aperiens Noe tectum arcae aspexit viditque quod exsiccata esset superficies terrae

ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃

mense secundo septima et vicesima die mensis arefacta est terra

וידבר אלהים אל נח לאמר׃

locutus est autem Deus ad Noe dicens

צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃

egredere de arca tu et uxor tua filii tui et uxores filiorum tuorum tecum

כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃

cuncta animantia quae sunt apud te ex omni carne tam in volatilibus quam in bestiis et in universis reptilibus quae reptant super terram educ tecum et ingredimini super terram crescite et multiplicamini super eam

ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃

egressus est ergo Noe et filii eius uxor illius et uxores filiorum eius cum eo

כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃

sed et omnia animantia iumenta et reptilia quae repunt super terram secundum genus suum arcam egressa sunt

ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃

aedificavit autem Noe altare Domino et tollens de cunctis pecoribus et volucribus mundis obtulit holocausta super altare

וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃

odoratusque est Dominus odorem suavitatis et ait ad eum nequaquam ultra maledicam terrae propter homines sensus enim et cogitatio humani cordis in malum prona sunt ab adulescentia sua non igitur ultra percutiam omnem animantem sicut feci

עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃

cunctis diebus terrae sementis et messis frigus et aestus aestas et hiemps nox et dies non requiescent