Psalms 132

שיר המעלות זכור יהוה לדוד את כל ענותו׃

En vallfartssång.  Tänk, HERRE, David till godo,  på allt vad han fick lida,

אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב׃

 han som svor HERREN en ed  och gjorde ett löfte åt den Starke i Jakob;

אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי׃

 »Jag skall icke gå in i den hydda där jag bor,  ej heller bestiga mitt viloläger,

אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה׃

 jag skall icke unna mina ögon sömn  eller mina ögonlock slummer,

עד אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב׃

 förrän jag har funnit en plats åt HERREN,  en boning åt den Starke i Jakob.»

הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער׃

 Ja, vi hörde därom i Efrata,  vi förnummo det i skogsbygden.

נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו׃

 Låtom oss gå in i hans boning,  tillbedja vid hans fotapall.

קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך׃

 Stå upp, HERRE, och kom till din vilostad,  du och din makts ark.

כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו׃

 Dina präster vare klädda i rättfärdighet,  och dina fromma juble.

בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך׃

 För din tjänare Davids skull  må du icke visa tillbaka din smorde.

נשבע יהוה לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך׃

 HERREN har svurit David  en osviklig ed, som han icke skall rygga:  »Av ditt livs frukt skall jag sätta konungar på din tron.

אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך׃

 Om dina barn hålla mitt förbund  och hålla mitt vittnesbörd, som jag skall lära dem,  så skola ock deras barn till evig tid  få sitta på din tron.

כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו׃

 Ty HERREN har utvalt Sion,  där vill han hava sin boning.

זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה׃

 Detta är min vilostad till evig tid;  här skall jag bo, ty till detta ställe har jag lust.

צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם׃

 Dess förråd skall jag rikligen välsigna,  åt dess fattiga skall jag giva bröd till fyllest.

וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו׃

 Dess präster skall jag kläda i frälsning,  och dess fromma skola jubla högt.

שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי׃

 Där skall jag låta ett horn skjuta upp åt David;  där har jag rett till en lampa åt min smorde.

אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו׃

 Hans fiender skall jag kläda i skam,  men på honom skall hans krona glänsa.»