Exodus 1

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃

Dette er navnene på Israels sønner som kom til Egypten; med Jakob kom de, hver med sitt hus:

ראובן שמעון לוי ויהודה׃

Ruben, Simeon, Levi og Juda,

יששכר זבולן ובנימן׃

Issakar, Sebulon og Benjamin,

דן ונפתלי גד ואשר׃

Dan og Naftali, Gad og Aser.

ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃

De som nedstammet fra Jakob, var i alt sytti sjeler; men Josef var allerede i Egypten.

וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃

Og Josef døde og alle hans brødre og hele den slekt.

ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃

Men Israels barn var fruktbare og tok sterkt til og blev mange og overmåte tallrike, og landet blev fullt av dem.

ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃

Da kom det en ny konge over Egypten, som ikke visste noget om Josef.

ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃

Og han sa til sitt folk: Se, israelittenes folk er større og tallrikere enn vi.

הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃

Nu vel, la oss gå klokt til verks mot dem, forat de ikke skal ta mere til, og forat de ikke, om det kommer krig, skal slå sig i lag med våre fiender og føre krig mot oss og dra ut av landet.

וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃

Så satte de arbeidsfogder over dem til å plage dem med tvangsarbeid; og de måtte bygge for Farao to byer til oplagssteder, Pitom og Ra'amses.

וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃

Men jo mere de plaget dem, dess mere tok de til, og dess mere bredte de sig ut, så egypterne begynte å grue for Israels barn.

ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃

Og egypterne tvang Israels barn til å træle for sig,

וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃

og de forbitret livet for dem med hårdt trælarbeid i ler og tegl og med alle slags trælarbeid på marken, alt det trælarbeid som de tvang dem til å gjøre.

ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃

Og kongen i Egypten sa til de hebraiske jordmødre - den ene av dem hette Sifra og den andre Pua - :

ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃

Når I hjelper de hebraiske kvinner til å føde, så skal I se efter i jordmorstolen; er det da en sønn, sa drep ham, men er det en datter, da kan hun leve.

ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃

Men jordmødrene fryktet Gud og gjorde ikke som kongen i Egypten bød dem, men lot guttebarna leve.

ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃

Da kalte kongen i Egypten jordmødrene til sig og sa til dem: Hvorfor gjør I dette og lar guttebarna leve?

ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃

Jordmødrene svarte Farao: De hebraiske kvinner er ikke som de egyptiske, de er sterkere; før jordmoren kommer til dem, har de født.

וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃

Og Gud gjorde vel imot jordmødrene; og folket tok til og blev overmåte tallrikt.

ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃

Og fordi jordmødrene fryktet Gud, gav han dem avkom.

ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃

Da bød Farao alt sitt folk og sa: Hver sønn som fødes, skal kastes i elven, men hver datter skal I la leve.