Psalms 81

למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב׃

(Til Sangmesteren. Al-haggittit. Af Asaf.) Jubler for Gud, vor Styrke, råb af fryd for Jakobs Gud,

שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל׃

istem Lovsang, lad Pauken lyde, den liflige Citer og Harpen;

תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו׃

stød i Hornet på Nymånedagen, ved Fuldmåneskin på vor Højtidsdag!

כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב׃

Thi det er Lov i Israel, et Bud fra Jakobs Gud;

עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע׃

han gjorde det til en Vedtægt i Josef, da han drog ud fra Ægypten, hvor han hørte et Sprog, han ikke kendte.

הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה׃

"Jeg fried hans Skulder for Byrden, hans Hænder slap fri for Kurven.

בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה׃

I Nøden råbte du, og jeg frelste dig, jeg svarede dig i Tordenens Skjul, jeg prøvede dig ved Meribas Vande. - Sela.

שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי׃

Hør, mit Folk, jeg vil vidne for dig, Israel, ak, om du hørte mig!

לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר׃

En fremmed Gud må ej findes hos dig, tilbed ikke andres Gud!

אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו׃

Jeg, HERREN, jeg er din Gud! som førte dig op fra Ægypten; luk din Mund vidt op, og jeg vil fylde den!

ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי׃

Men mit Folk vilde ikke høre min Røst, Israel lød mig ikke.

ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם׃

Da lod jeg dem fare i deres Stivsind, de vandrede efter deres egne Råd.

לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו׃

Ak, vilde mit Folk dog høre mig, Israel gå mine Veje!

כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי׃

Da kued jeg snart deres Fjender, vendte min Hånd mod deres Uvenner!

משנאי יהוה יכחשו לו ויהי עתם לעולם׃

Deres Avindsmænd skulde falde og gå til Grunde for evigt;

ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך׃

jeg nærede dig med Hvedens Fedme, mættede dig med Honning fra Klippen!"