Psalms 132

שיר המעלות זכור יהוה לדוד את כל ענותו׃

(Sang til Festrejserne.) HERRE, kom David i Hu for al hans møje,

אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב׃

hvorledes han tilsvor HERREN, gav Jakobs Vældige et Løfte :

אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי׃

"Jeg træder ej ind i mit Huses Telt, jeg stiger ej op på mit Leje,

אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה׃

under ikke mine Øjne Søvn, ikke mine Øjenlåg Hvile,

עד אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב׃

før jeg har fundet HERREN et Sted, Jakobs Vældige en Bolig!"

הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער׃

"Se, i Efrata hørte vi om den, fandt den på Ja'ars Mark;

נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו׃

lad os gå hen til hans Bolig, tilbede ved hans Fødders Skammel!"

קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך׃

HERRE, bryd op til dit Hvilested, du og din Vældes Ark!

כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו׃

Dine Præster være klædte i Retfærd, dine fromme synge med Fryd!

בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך׃

For din Tjener Davids Skyld afvise du ikke din Salvede!"

נשבע יהוה לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך׃

HERREN tilsvor David et troværdigt, usvigeligt Løfte: "Af din Livsens Frugt vil jeg sætte Konger på din Trone.

אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך׃

Såfremt dine Sønner holder min Pagt og mit Vidnesbyrd, som jeg lærer dem, skal også deres Sønner sidde evindelig på din Trone!

כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו׃

Thi HERREN har udvalgt Zion, ønsket sig det til Bolig :

זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה׃

Her er for evigt mit Hvilested, her vil jeg bo, thi det har jeg ønsket.

צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם׃

Dets Føde velsigner jeg, dets fattige mætter jeg med Brød,

וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו׃

dets Præster klæder jeg i Frelse, dets fromme skal synge med Fryd.

שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי׃

Der lader jeg Horn vokse frem for David, sikrer min Salvede Lampe.

אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו׃

Jeg klæder hans Fjender i Skam, men på ham skal Kronen stråle!"