Exodus 1

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃

И ето имената на синовете на Израил, които дойдоха в Египет заедно с Яков; всеки дойде с челядта си:

ראובן שמעון לוי ויהודה׃

Рувим, Симеон, Леви и Юда,

יששכר זבולן ובנימן׃

Исахар, Завулон и Вениамин,

דן ונפתלי גד ואשר׃

Дан и Нефталим, Гад и Асир.

ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃

Всичките души, които излязоха от семенниците на Яков, бяха седемдесет души; а Йосиф беше вече в Египет.

וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃

И Йосиф умря, и всичките му братя, и цялото онова поколение.

ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃

А синовете на Израил бяха плодовити и се умножиха, увеличиха се и твърде много се засилиха, и земята се напълни с тях.

ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃

Тогава над Египет се възцари нов цар, който не познаваше Йосиф.

ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃

И той каза на народа си: Ето, народът на израилевите синове е по-многоброен и по-силен от нас.

הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃

Елате, да действаме разсъдливо срещу тях, за да не се умножават, да не би в случай на война да се съединят и те с враговете ни, да воюват против нас и да си отидат от земята.

וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃

Затова поставиха над тях надзиратели, които да ги потискат с тежък труд; и те съградиха на фараона градове за житници -- Питом и Рамесий.

וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃

Но колкото повече ги потискаха, толкова повече те се умножаваха и се разширяваха, така че египтяните се страхуваха от израилевите синове.

ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃

Затова египтяните жестоко караха израилевите синове да работят,

וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃

вгорчаваха живота им с тежък труд, да правят кал и кирпичи и да вършат всякаква полска работа; всичките работи, с които ги караха да работят, бяха твърде тежки.

ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃

И египетският цар говори на еврейските акушерки, от които едната се наричаше Шифра, а другата Фуа, и им каза:

ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃

Когато акуширате на еврейките и видите, че раждат, ако родят син, го убивайте, а ако родят дъщеря, тогава нека живее.

ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃

Но акушерките се бояха от Бога и не правеха каквото им беше казал египетският цар, а оставяха живи момченцата.

ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃

Тогава египетският цар повика акушерките и им каза: Защо направихте това и оставяте живи момченцата?

ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃

А акушерките казаха на фараона: Понеже еврейките не са като египтянките; защото са здрави и раждат преди акушерките да дойдат при тях.

וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃

Затова Бог правеше добро на акушерките. А народът се умножаваше и твърде много се засилваше.

ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃

И понеже акушерките се бояха от Бога, Той им направи домове.

ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃

Тогава фараонът поръча на целия си народ, като каза: Всеки син, който се роди на евреите, го хвърляйте в реката, а всяка дъщеря оставяйте жива!