Psalms 81

(Til Sangmesteren. Al-haggittit. Af Asaf.) Jubler for Gud, vor Styrke, råb af fryd for Jakobs Gud,

למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב׃

istem Lovsang, lad Pauken lyde, den liflige Citer og Harpen;

שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל׃

stød i Hornet på Nymånedagen, ved Fuldmåneskin på vor Højtidsdag!

תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו׃

Thi det er Lov i Israel, et Bud fra Jakobs Gud;

כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב׃

han gjorde det til en Vedtægt i Josef, da han drog ud fra Ægypten, hvor han hørte et Sprog, han ikke kendte.

עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע׃

"Jeg fried hans Skulder for Byrden, hans Hænder slap fri for Kurven.

הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה׃

I Nøden råbte du, og jeg frelste dig, jeg svarede dig i Tordenens Skjul, jeg prøvede dig ved Meribas Vande. - Sela.

בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה׃

Hør, mit Folk, jeg vil vidne for dig, Israel, ak, om du hørte mig!

שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי׃

En fremmed Gud må ej findes hos dig, tilbed ikke andres Gud!

לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר׃

Jeg, HERREN, jeg er din Gud! som førte dig op fra Ægypten; luk din Mund vidt op, og jeg vil fylde den!

אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו׃

Men mit Folk vilde ikke høre min Røst, Israel lød mig ikke.

ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי׃

Da lod jeg dem fare i deres Stivsind, de vandrede efter deres egne Råd.

ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם׃

Ak, vilde mit Folk dog høre mig, Israel gå mine Veje!

לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו׃

Da kued jeg snart deres Fjender, vendte min Hånd mod deres Uvenner!

כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי׃

Deres Avindsmænd skulde falde og gå til Grunde for evigt;

משנאי יהוה יכחשו לו ויהי עתם לעולם׃

jeg nærede dig med Hvedens Fedme, mættede dig med Honning fra Klippen!"

ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך׃