Psalms 132

(Sang til Festrejserne.) HERRE, kom David i Hu for al hans møje,

שיר המעלות זכור יהוה לדוד את כל ענותו׃

hvorledes han tilsvor HERREN, gav Jakobs Vældige et Løfte :

אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב׃

"Jeg træder ej ind i mit Huses Telt, jeg stiger ej op på mit Leje,

אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי׃

under ikke mine Øjne Søvn, ikke mine Øjenlåg Hvile,

אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה׃

før jeg har fundet HERREN et Sted, Jakobs Vældige en Bolig!"

עד אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב׃

"Se, i Efrata hørte vi om den, fandt den på Ja'ars Mark;

הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער׃

lad os gå hen til hans Bolig, tilbede ved hans Fødders Skammel!"

נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו׃

HERRE, bryd op til dit Hvilested, du og din Vældes Ark!

קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך׃

Dine Præster være klædte i Retfærd, dine fromme synge med Fryd!

כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו׃

For din Tjener Davids Skyld afvise du ikke din Salvede!"

בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך׃

HERREN tilsvor David et troværdigt, usvigeligt Løfte: "Af din Livsens Frugt vil jeg sætte Konger på din Trone.

נשבע יהוה לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך׃

Såfremt dine Sønner holder min Pagt og mit Vidnesbyrd, som jeg lærer dem, skal også deres Sønner sidde evindelig på din Trone!

אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך׃

Thi HERREN har udvalgt Zion, ønsket sig det til Bolig :

כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו׃

Her er for evigt mit Hvilested, her vil jeg bo, thi det har jeg ønsket.

זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה׃

Dets Føde velsigner jeg, dets fattige mætter jeg med Brød,

צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם׃

dets Præster klæder jeg i Frelse, dets fromme skal synge med Fryd.

וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו׃

Der lader jeg Horn vokse frem for David, sikrer min Salvede Lampe.

שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי׃

Jeg klæder hans Fjender i Skam, men på ham skal Kronen stråle!"

אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו׃