Song of Solomon 2

Já jsem růže Sáronská, a lilium při dolinách.

אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃

Jako lilium mezi trním, tak přítelkyně má mezi pannami.

כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃

Jako jabloň mezi dřívím lesním, tak milý můj mezi mládenci. V stínu jeho žádostiva jsem byla seděti, a sedímť; nebo ovoce jeho sladké jest ústům mým.

כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃

Uvedl mne na hody, maje za korouhev lásku ke mně.

הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃

Očerstvětež mne těmi flašemi, posilňte mne těmi jablky, nebo umdlévám milostí,

סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃

Levice jeho pod hlavou mou, a pravicí svou objímá mne.

שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃

Zavazujiť vás přísahou, dcery Jeruzalémské, skrze srny a laně polní, abyste nebudily a nevyrážely ze sna milého mého, dokudž by nechtěl.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃

Hlas milého mého, aj, onť se béře, skáče po těch horách, poskakuje na těch pahrbcích.

קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃

Podobný jest milý můj srně aneb mladému jelenu; aj, on stojí za stěnou naší, vyhlédá z oken, patří skrze mříži.

דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃

Ozval se milý můj, a řekl mi: Vstaň, přítelkyně má, krásná má, a poď.

ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃

Nebo aj, zima pominula, prška přestala a odešla.

כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃

Kvítíčko se ukazuje po zemi, čas prozpěvování přišel, a hlas hrdličky slyší se v krajině naší.

הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃

Fík vypustil holičky své, a réví rozkvetlé vydalo vůni. Vstaniž, přítelkyně má, krásná má, a poď.

התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃

Holubičko má, v rozsedlinách skalních, v skrýši příkré, ukaž mi oblíčej svůj, nechať slyším hlas tvůj; nebo hlas tvůj libý jest, a oblíčej tvůj žádostivý.

יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃

Zlapejte nám lišky, lišky maličké, ješto škodu dělají na vinicích, poněvadž vinice naše kvete.

אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃

Milý můj jest můj, a já jeho, jenž pase mezi lilium.

דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃

Ažby zavítal ten den, a utekli by stínové ti, navratiž se, připodobni se, milý můj, srně neb mladému jelenu na horách Beter.

עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃