Genesis 31

postquam autem audivit verba filiorum Laban dicentium tulit Iacob omnia quae fuerunt patris nostri et de illius facultate ditatus factus est inclitus

וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה׃

animadvertit quoque faciem Laban quod non esset erga se sicut heri et nudius tertius

וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃

maxime dicente sibi Domino revertere in terram patrum tuorum et ad generationem tuam eroque tecum

ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃

misit et vocavit Rahel et Liam in agrum ubi pascebat greges

וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃

dixitque eis video faciem patris vestri quod non sit erga me sicut heri et nudius tertius Deus autem patris mei fuit mecum

ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃

et ipsae nostis quod totis viribus meis servierim patri vestro

ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃

sed pater vester circumvenit me et mutavit mercedem meam decem vicibus et tamen non dimisit eum Deus ut noceret mihi

ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי׃

si quando dixit variae erunt mercedes tuae pariebant omnes oves varios fetus quando vero e contrario ait alba quaeque accipies pro mercede omnes greges alba pepererunt

אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃

tulitque Deus substantiam patris vestri et dedit mihi

ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃

postquam enim conceptus ovium tempus advenerat levavi oculos meos et vidi in somnis ascendentes mares super feminas varios et maculosos et diversorum colorum

ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃

dixitque angelus Dei ad me in somnis Iacob et ego respondi adsum

ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃

qui ait leva oculos tuos et vide universos masculos ascendentes super feminas varios respersos atque maculosos vidi enim omnia quae fecit tibi Laban

ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃

ego sum Deus Bethel ubi unxisti lapidem et votum vovisti mihi nunc ergo surge et egredere de terra hac revertens in terram nativitatis tuae

אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך׃

responderunt Rahel et Lia numquid habemus residui quicquam in facultatibus et hereditate domus patris nostri

ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃

nonne quasi alienas reputavit nos et vendidit comeditque pretium nostrum

הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃

sed Deus tulit opes patris nostri et nobis eas tradidit ac filiis nostris unde omnia quae praecepit fac

כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃

surrexit itaque Iacob et inpositis liberis et coniugibus suis super camelos abiit

ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים׃

tulitque omnem substantiam et greges et quicquid in Mesopotamiam quaesierat pergens ad Isaac patrem suum in terram Chanaan

וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען׃

eo tempore Laban ierat ad tondendas oves et Rahel furata est idola patris sui

ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃

noluitque Iacob confiteri socero quod fugeret

ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא׃

cumque abisset tam ipse quam omnia quae iuris eius erant et amne transmisso pergeret contra montem Galaad

ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד׃

nuntiatum est Laban die tertio quod fugeret Iacob

ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃

qui adsumptis fratribus suis persecutus est eum diebus septem et conprehendit in monte Galaad

ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃

viditque in somnis dicentem sibi Dominum cave ne quicquam aspere loquaris contra Iacob

ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע׃

iamque Iacob extenderat in monte tabernaculum cum ille consecutus eum cum fratribus suis in eodem monte Galaad fixit tentorium

וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד׃

et dixit ad Iacob quare ita egisti ut clam me abigeres filias meas quasi captivas gladio

ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב׃

cur ignorante me fugere voluisti nec indicare mihi ut prosequerer te cum gaudio et canticis et tympanis et cithara

למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃

non es passus ut oscularer filios meos ac filias stulte operatus es et nunc

ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃

valet quidem manus mea reddere tibi malum sed Deus patris vestri heri dixit mihi cave ne loquaris cum Iacob quicquam durius

יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע׃

esto ad tuos ire cupiebas et desiderio tibi erat domus patris tui cur furatus es deos meos

ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי׃

respondit Iacob quod inscio te profectus sum timui ne violenter auferres filias tuas

ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי׃

quod autem furti arguis apud quemcumque inveneris deos tuos necetur coram fratribus nostris scrutare quicquid tuorum apud me inveneris et aufer haec dicens ignorabat quod Rahel furata esset idola

עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם׃

ingressus itaque Laban tabernaculum Iacob et Liae et utriusque famulae non invenit cumque intrasset tentorium Rahelis

ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃

illa festinans abscondit idola subter stramen cameli et sedit desuper scrutantique omne tentorium et nihil invenienti

ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא׃

ait ne irascatur dominus meus quod coram te adsurgere nequeo quia iuxta consuetudinem feminarum nunc accidit mihi sic delusa sollicitudo quaerentis est

ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים׃

tumensque Iacob cum iurgio ait quam ob culpam meam et ob quod peccatum sic exarsisti post me

ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃

et scrutatus es omnem supellectilem meam quid invenisti de cuncta substantia domus tuae pone hic coram fratribus meis et fratribus tuis et iudicent inter me et te

כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃

idcirco viginti annis fui tecum oves tuae et caprae steriles non fuerunt arietes gregis tui non comedi

זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃

nec captum a bestia ostendi tibi ego damnum omne reddebam quicquid furto perierat a me exigebas

טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃

die noctuque aestu urebar et gelu fugiebat somnus ab oculis meis

הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃

sic per viginti annos in domo tua servivi tibi quattuordecim pro filiabus et sex pro gregibus tuis inmutasti quoque mercedem meam decem vicibus

זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים׃

nisi Deus patris mei Abraham et Timor Isaac adfuisset mihi forsitan modo nudum me dimisisses adflictionem meam et laborem manuum mearum respexit Deus et arguit te heri

לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃

respondit ei Laban filiae et filii et greges tui et omnia quae cernis mea sunt quid possum facere filiis et nepotibus meis

ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃

veni ergo et ineamus foedus ut sit testimonium inter me et te

ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃

tulit itaque Iacob lapidem et erexit illum in titulum

ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃

dixitque fratribus suis adferte lapides qui congregantes fecerunt tumulum comederuntque super eum

ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל׃

quem vocavit Laban tumulus Testis et Iacob acervum Testimonii uterque iuxta proprietatem linguae suae

ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃

dixitque Laban tumulus iste testis erit inter me et te hodie et idcirco appellatum est nomen eius Galaad id est tumulus Testis

ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד׃

intueatur Dominus et iudicet inter nos quando recesserimus a nobis

והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃

si adflixeris filias meas et si introduxeris uxores alias super eas nullus sermonis nostri testis est absque Deo qui praesens respicit

אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃

dixitque rursus ad Iacob en tumulus hic et lapis quem erexi inter me et te

ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃

testis erit tumulus inquam iste et lapis sint in testimonio si aut ego transiero illum pergens ad te aut tu praeterieris malum mihi cogitans

עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה׃

Deus Abraham et Deus Nahor iudicet inter nos Deus patris eorum iuravit Iacob per Timorem patris sui Isaac

אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃

immolatisque victimis in monte vocavit fratres suos ut ederent panem qui cum comedissent manserunt ibi

ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃

Laban vero de nocte consurgens osculatus est filios et filias suas et benedixit illis reversus in locum suum

וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃