Ecclesiastes 3

Per tutto v’è il suo tempo, v’è il suo momento per ogni cosa sotto il cielo:

לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃

un tempo per nascere e un tempo per morire; un tempo per piantare e un tempo per svellere ciò ch’è piantato;

עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃

un tempo per uccidere e un tempo per guarire; un tempo per demolire e un tempo per costruire;

עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃

un tempo per piangere e un tempo per ridere; un tempo per far cordoglio e un tempo per ballare;

עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃

un tempo per gettar via pietre e un tempo per raccoglierle; un tempo per abbracciare e un tempo per astenersi dagli abbracciamenti;

עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃

un tempo per cercare e un tempo per perdere; un tempo per conservare e un tempo per buttar via;

עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃

un tempo per strappare e un tempo per cucire; un tempo per tacere e un tempo per parlare;

עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃

un tempo per amare e un tempo per odiare; un tempo per la guerra e un tempo per la pace.

עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃

Che profitto trae dalla sua fatica colui che lavora?

מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃

Io ho visto le occupazioni che Dio dà agli uomini perché vi si affatichino.

ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃

Dio ha fatto ogni cosa bella al suo tempo; egli ha perfino messo nei loro cuori il pensiero della eternità, quantunque l’uomo non possa comprendere dal principio alla fine l’opera che Dio ha fatta.

את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃

Io ho riconosciuto che non v’è nulla di meglio per loro del rallegrarsi e del procurarsi del benessere durante la loro vita,

ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃

ma che se uno mangia, beve e gode del benessere in mezzo a tutto il suo lavoro, è un dono di Dio.

וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃

Io ho riconosciuto che tutto quello che Dio fa è per sempre; niente v’è da aggiungervi, niente da togliervi; e che Dio fa così perché gli uomini lo temano.

ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃

Ciò che è, è già stato prima, e ciò che sarà è già stato, e Dio riconduce ciò ch’è passato.

מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃

Ho anche visto sotto il sole che nel luogo stabilito per giudicare v’è della empietà, e che nel luogo stabilito per la giustizia v’è della empietà,

ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃

e ho detto in cuor mio: "Iddio giudicherà il giusto e l’empio poiché v’è un tempo per il giudicio di qualsivoglia azione e, nel luogo fissato, sarà giudicata ogni opera".

אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃

Io ho detto in cuor mio: "Così è, a motivo dei figliuoli degli uomini perché Dio li metta alla prova, ed essi stessi riconoscano che non sono che bestie".

אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃

Poiché la sorte de’ figliuoli degli uomini è la sorte delle bestie; agli uni e alle altre tocca la stessa sorte; come muore l’uno, così muore l’altra; hanno tutti un medesimo soffio, e l’uomo non ha superiorità di sorta sulla bestia; poiché tutto è vanità.

כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃

Tutti vanno in un medesimo luogo; tutti vengon dalla polvere, e tutti ritornano alla polvere.

הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃

Chi sa se il soffio dell’uomo sale in alto, e se il soffio della bestia scende in basso nella terra?

מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃

Io ho dunque visto che non v’è nulla di meglio per l’uomo del rallegrarsi, nel compiere il suo lavoro; tale è la sua parte; poiché chi lo farà tornare per godere di ciò che verrà dopo di lui?

וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃