Ecclesiastes 3

לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃

omnia tempus habent et suis spatiis transeunt universa sub caelo

עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃

tempus nascendi et tempus moriendi tempus plantandi et tempus evellendi quod plantatum est

עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃

tempus occidendi et tempus sanandi tempus destruendi et tempus aedificandi

עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃

tempus flendi et tempus ridendi tempus plangendi et tempus saltandi

עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃

tempus spargendi lapides et tempus colligendi tempus amplexandi et tempus longe fieri a conplexibus

עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃

tempus adquirendi et tempus perdendi tempus custodiendi et tempus abiciendi

עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃

tempus scindendi et tempus consuendi tempus tacendi et tempus loquendi

עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃

tempus dilectionis et tempus odii tempus belli et tempus pacis

מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃

quid habet amplius homo de labore suo

ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃

vidi adflictionem quam dedit Deus filiis hominum ut distendantur in ea

את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃

cuncta fecit bona in tempore suo et mundum tradidit disputationi eorum ut non inveniat homo opus quod operatus est Deus ab initio usque ad finem

ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃

et cognovi quod non esset melius nisi laetari et facere bene in vita sua

וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃

omnis enim homo qui comedit et bibit et videt bonum de labore suo hoc donum Dei est

ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃

didici quod omnia opera quae fecit Deus perseverent in perpetuum non possumus eis quicquam addere nec auferre quae fecit Deus ut timeatur

מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃

quod factum est ipsum permanet quae futura sunt iam fuerunt et Deus instaurat quod abiit

ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃

vidi sub sole in loco iudicii impietatem et in loco iustitiae iniquitatem

אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃

et dixi in corde meo iustum et impium iudicabit Deus et tempus omni rei tunc erit

אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃

dixi in corde meo de filiis hominum ut probaret eos Deus et ostenderet similes esse bestiis

כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃

idcirco unus interitus est hominis et iumentorum et aequa utriusque condicio sicut moritur homo sic et illa moriuntur similiter spirant omnia et nihil habet homo iumento amplius cuncta subiacent vanitati

הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃

et omnia pergunt ad unum locum de terra facta sunt et in terram pariter revertentur

מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃

quis novit si spiritus filiorum Adam ascendat sursum et si spiritus iumentorum descendat deorsum

וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃

et deprehendi nihil esse melius quam laetari hominem in opere suo et hanc esse partem illius quis enim eum adducet ut post se futura cognoscat