Isaiah 22

משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃

Utsagn om Syne-dalen. Hvad fattes dig siden alt ditt folk er steget op på takene?

תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה׃

Du larmfulle, du brusende stad, du jublende by! Dine drepte er ikke drept med sverd og ikke død i krig.

כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃

Dine høvdinger har alle sammen flyktet bort, uten bue er de fanget; alle som fantes i dig, er fanget, enda de hadde flyktet langt bort.

על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי׃

Derfor sier jeg: Se bort fra mig! Jeg må gråte bittert. Treng ikke inn på mig for å trøste mig over mitt folks undergang!

כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃

For en dag med forferdelse og nedtramping og forvirring holder Herren, Israels Gud, hærskarenes Gud, i Syne-dalen; murer brytes ned, og skrik lyder op imot fjellet.

ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן׃

Elam bærer kogger, drar frem med stridsmenn på vogner og med ryttere, og Kir har tatt dekket av sitt skjold.

ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה׃

Dine herligste daler fylles med vogner, og rytterne stiller sig op imot portene.

ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער׃

Så tar Herren dekket bort fra Juda, og du ser dig på den dag om efter rustningene i skoghuset,

ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה׃

og I ser at Davids stad har mange revner, og I samler vannet i den nedre dam,

ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃

og I teller Jerusalems hus, og I river husene ned for å styrke muren,

ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃

og I gjør en grav mellem begge murene for vannet fra den gamle dam; men I ser ikke op til ham som gjorde dette, og ham som uttenkte det for lang tid siden, ser I ikke.

ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃

Herren, Israels Gud, hærskarenes Gud, kaller eder den dag til gråt og veklage og til å rake hodet og binde sekk om eder.

והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃

Men se, der er fryd og glede; de slakter okser, de slakter får, de eter kjøtt og drikker vin; de sier: La oss ete og drikke, for imorgen dør vi!

ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות׃

Men i mine ører lyder Herrens, hærskarenes Guds åpenbaring: Sannelig, denne misgjerning skal I ikke få utsonet så lenge I lever, sier Herren, Israels Gud, hærskarenes Gud.

כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית׃

Så sier Herren, Israels Gud, hærskarenes Gud: Gå inn til denne overhovmester Sebna, han som står for huset, og si:

מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו׃

Hvad har du her, og hvem har du her, siden du her har hugget dig ut en grav, du som hugger dig ut en grav i høiden, huler dig ut en bolig i berget?

הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃

Se, Herren skal slynge dig, ja slynge dig bort, mann! Han skal rulle dig sammen,

צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃

han skal nøste dig til et nøste og kaste dig som en ball bort til et vidtstrakt land; dit skal du, og der skal du dø, og dit skal dine herlige vogner, du skamflekk for din herres hus!

והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃

Jeg vil støte dig bort fra din post, og fra din plass skal du bli kastet ned.

והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו׃

Og på den dag vil jeg kalle min tjener Eljakim, Hilkias' sønn,

והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה׃

og jeg vil klæ ham i din kjortel og binde ditt belte om ham og gi din makt i hans hånd, og han skal være en far for Jerusalems innbyggere og for Judas hus.

ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח׃

Og jeg vil legge nøklen til Davids hus på hans skulder, og han skal lukke op, og ingen lukke til, og lukke til, og ingen lukke op.

ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו׃

Og jeg vil feste ham som en nagle på et sikkert sted, og han skal bli et æressete for sin fars hus.

ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים׃

Og de skal henge på ham hele tyngden av hans fars hus, de edle og de ville skudd, alle småkarene, både fatene og alle krukkene.

ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי יהוה דבר׃

På den dag, sier Herren, hærskarenes Gud, skal den nagle som var festet på et sikkert sted, løsne; den skal hugges av og falle ned, og den byrde som hang på den, skal ødelegges; for Herren har talt.