Hebrews 6

על כן בעזב כעת ראשית דבר המשיח נעבר אל השלמות ולא נשוב לשית יסודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלהים׃

La oss derfor gå forbi barnelærdommen om Kristus og skride frem mot det fullkomne, så vi ikke atter legger grunnvollen med omvendelse fra døde gjerninger og tro på Gud,

ותורת הטבילות וסמיכת ידים ותחית המתים והדין הנצחי׃

med lære om dåp og håndspåleggelse, om dødes opstandelse og evig dom

ואת זאת נעשה אם יתן האל׃

Og dette vil vi gjøre, om Gud gir lov til det.

כי אלה אשר נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש׃

For det er umulig at de som engang er blitt oplyst og har smakt den himmelske gave og fått del i den Hellige Ånd

וטעמו את דבר אלהים הטוב וכחות העולם הבא וימעלו מעל׃

og har smakt Guds gode ord og den kommende verdens krefter, og så faller fra, atter kan fornyes til omvendelse,

נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃

da de på ny korsfester Guds Sønn for sig og gjør ham til spott.

כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃

For den jord som drikker regnet som ofte faller på den, og som bærer gagnlig grøde for dem den dyrkes for, den får velsignelse fra Gud;

ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃

men bærer den torner og tistler, da er den uduelig og forbannelse nær, og enden med den er å brennes.

אמנם ידידי מבטחים אנחנו בכם טבות מאלה וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת׃

Men om eder, I elskede, er vi visse på det som bedre er, og som hører til frelse, enda vi taler således.

כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת עמל אהבתכם אשר הראיתם לשמו ששרתם ועודכם משרתים את הקדשים׃

For Gud er ikke urettferdig, så han skulde glemme eders verk og den kjærlighet I har vist mot hans navn, idet I har tjent og ennu tjener de hellige.

אבל חפצנו שכל אחד מכם גם ישקד שקוד להחזיק בשלמות התקוה עד הקץ׃

Men vi ønsker at enhver av eder må vise den samme iver for den fulle visshet i håpet inntil enden,

שלא תעצלו כי אם תלכו בעקבות היורשים באמונה וארך רוח את ההבטחות׃

forat I ikke skal bli trege, men efterfølge dem som ved tro og tålmod arver løftene.

כי בהבטיח אלהים את אברהם נשבע בנפשו יען אשר אין גדול ממנו להשבע בו׃

For da Gud gav Abraham løftet, svor han ved sig selv, eftersom han ingen større hadde å sverge ved, og sa:

ויאמר כי ברך אברכך והרבה ארבה אותך׃

Sannelig, jeg vil rikelig velsigne dig og storlig mangfoldiggjøre dig;

ויהי בהאריך נפשו השיג את ההבטחה׃

og da han således hadde ventet tålmodig, opnådde han det som var lovt.

בני האדם ישבעו בגדול מהם והשבועה להם קץ כל ערעור לקיום הדבר׃

For mennesker sverger jo ved den større, og eden er dem en ende på all motsigelse, til stadfestelse.

על כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את ירשי ההבטחה כי לא תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה׃

Derfor, da Gud vilde enn mere vise løftets arvinger hvor uryggelig hans vilje var, gikk han imellem med en ed,

למען על פי שני דברים בלתי משתנים אשר חלילה לאלהים לשקר בם יהיה לנו אשר נסנו עליו זרוז גדול לאחז בתקוה הנתונה לפנינו׃

forat vi ved to uryggelige ting, hvori Gud umulig kunde lyve, skulde ha en sterk trøst, vi som har tatt vår tilflukt til å gripe det håp som venter oss,

אשר היא לנפשנו לעוגין נכון וחזק ומגיע אל מבית לפרכת׃

det vi har som et anker for sjelen, et som er trygt og fast og når innenfor forhenget,

אשר בא שמה ישוע העבר לפנינו ויהי כהן גדול לעולם על דברתי מלכי צדק׃

hvor Jesus gikk inn som forløper for oss, idet han blev yppersteprest til evig tid efter Melkisedeks vis.