Isaiah 24

הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃

Ecco, l’Eterno vuota la terra, e la rende deserta; ne sconvolge la faccia e ne disperde gli abitanti.

והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃

Avverrà al sacerdote lo stesso che al popolo, al padrone lo stesso che al suo servo, alla padrona lo stesso che alla sua serva, a chi vende lo stesso che a chi compra, a chi presta lo stesso che a chi prende ad imprestito, al creditore lo stesso che al debitore.

הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃

La terra sarà del tutto vuotata, sarà del tutto abbandonata al saccheggio, poiché l’Eterno ha pronunziato questa parola.

אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃

La terra è in lutto, è spossata, il mondo langue, è spossato, gli altolocati fra il popolo della terra languono.

והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃

La terra è profanata dai suoi abitanti, perch’essi han trasgredito le leggi, han violato il comandamento, han rotto il patto eterno.

על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃

Perciò una maledizione ha divorato la terra, e i suoi abitanti ne portan la pena; perciò gli abitanti della terra son consumati, e poca è la gente che v’è rimasta.

אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃

Il mosto è in lutto, la vigna langue, tutti quelli che avean la gioia nel cuore sospirano.

שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃

L’allegria de’ tamburelli è cessata, il chiasso de’ festanti è finito, il suono allegro dell’arpa è cessato.

בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃

Non si beve più vino in mezzo ai canti, la bevanda alcoolica è amara ai bevitori.

נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃

La città deserta è in rovina; ogni casa è serrata, nessuno più v’entra.

צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃

Per le strade s’odon lamenti, perché non c’è vino; ogni gioia è tramontata, l’allegrezza ha esulato dalla terra.

נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃

Nella città non resta che la desolazione, e la porta sfondata cade in rovina.

כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃

Poiché avviene in mezzo alla terra, fra i popoli, quel che avviene quando si scuoton gli ulivi, quando si racimola dopo la vendemmia.

המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃

I superstiti alzan la voce, mandan gridi di gioia, acclaman dal mare la maestà dell’Eterno:

על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל׃

"Glorificate dunque l’Eterno nelle regioni dell’aurora, glorificate il nome dell’Eterno, l’Iddio d’Israele, nelle isole del mare!

מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃

Dall’estremità della terra udiam cantare: "Gloria al giusto!" Ma io dico: Ahimè lasso! ahimè lasso! Guai a me! i perfidi agiscono perfidamente, sì, i perfidi raddoppian la perfidia.

פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃

Spavento, fossa, laccio ti sovrastano, o abitante della terra!

והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃

E avverrà che chi fuggirà dinanzi alle grida di spavento cadrà nella fossa; e chi risalirà dalla fossa resterà preso nel laccio. Poiché si apriranno dall’alto le cateratte, e le fondamenta della terra tremeranno.

רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃

La terra si schianterà tutta, la terra si screpolerà interamente, la terrà tremerà, traballerà.

נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃

La terra barcollerà come un ebbro, vacillerà come una capanna. Il suo peccato grava su lei; essa cade, e non si rialzerò mai più.

והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה׃

In quel giorno, l’Eterno punirà nei luoghi eccelsi l’esercito di lassù, e giù sulla terra, i re della terra;

ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו׃

saranno raunati assieme, come si fa dei prigionieri nel carcere sottoterra; saranno rinchiusi nella prigione, e dopo gran numero di giorni saranno puniti.

וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד׃

La luna sarà coperta di rossore, e il sole di vergogna; poiché l’Eterno degli eserciti regnerà sul monte di Sion ed in Gerusalemme, fulgido di gloria in presenza de’ suoi anziani.