Song of Solomon 2

אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃

Je suis un narcisse de Saron, Un lis des vallées. -

כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃

Comme un lis au milieu des épines, Telle est mon amie parmi les jeunes filles. -

כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃

Comme un pommier au milieu des arbres de la forêt, Tel est mon bien-aimé parmi les jeunes hommes. J'ai désiré m'asseoir à son ombre, Et son fruit est doux à mon palais.

הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃

Il m'a fait entrer dans la maison du vin; Et la bannière qu'il déploie sur moi, c'est l'amour.

סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃

Soutenez-moi avec des gâteaux de raisins, Fortifiez-moi avec des pommes; Car je suis malade d'amour.

שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃

Que sa main gauche soit sous ma tête, Et que sa droite m'embrasse! -

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃

Je vous en conjure, filles de Jérusalem, Par les gazelles et les biches des champs, Ne réveillez pas, ne réveillez pas l'amour, Avant qu'elle le veuille. -

קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃

C'est la voix de mon bien-aimé! Le voici, il vient, Sautant sur les montagnes, Bondissant sur les collines.

דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃

Mon bien-aimé est semblable à la gazelle Ou au faon des biches. Le voici, il est derrière notre mur, Il regarde par la fenêtre, Il regarde par le treillis.

ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃

Mon bien-aimé parle et me dit: Lève-toi, mon amie, ma belle, et viens!

כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃

Car voici, l'hiver est passé; La pluie a cessé, elle s'en est allée.

הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃

Les fleurs paraissent sur la terre, Le temps de chanter est arrivé, Et la voix de la tourterelle se fait entendre dans nos campagnes.

התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃

Le figuier embaume ses fruits, Et les vignes en fleur exhalent leur parfum. Lève-toi, mon amie, ma belle, et viens!

יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃

Ma colombe, qui te tiens dans les fentes du rocher, Qui te caches dans les parois escarpées, Fais-moi voir ta figure, Fais-moi entendre ta voix; Car ta voix est douce, et ta figure est agréable.

אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃

Prenez-nous les renards, Les petits renards qui ravagent les vignes; Car nos vignes sont en fleur.

דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃

Mon bien-aimé est à moi, et je suis à lui; Il fait paître son troupeau parmi les lis.

עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃

Avant que le jour se rafraîchisse, Et que les ombres fuient, Reviens!... sois semblable, mon bien-aimé, A la gazelle ou au faon des biches, Sur les montagnes qui nous séparent.