Leviticus 24

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Mluvil pak Hospodin k Mojžíšovi, řka:

צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃

Přikaž synům Izraelským, ať přinesou tobě oleje olivového, čistého, vytlačeného, k svícení, aby lampy ustavičně rozsvěcovány byly.

מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם׃

Před oponou svědectví v stánku úmluvy zpořádá je Aron, aby hořely od večera až do jitra před Hospodinem vždycky. Toť bude ustanovení věčné v národech vašich.

על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד׃

Na svícen čistý rozstavovati bude lampy před Hospodinem vždycky.

ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת׃

A vezma mouky bělné, upečeš z ní dvanácte koláčů; jeden každý koláč bude ze dvou desetin efi.

ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה׃

A rozkladeš je dvěma řady, šest v řadu jednom, na stole čistém před Hospodinem.

ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה׃

Dáš také na každý řad kadidla čistého, aby bylo za každý chléb ten kouření pamětné v obět ohnivou Hospodinu.

ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם׃

Každého dne sobotního klásti budete je řadem před Hospodinem vždycky, berouce je od synů Izraelských smlouvou věčnou.

והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם׃

I budou Aronovi a synům jeho, kteřížto jísti budou je na místě svatém; nebo nejsvětější věc jest jim z obětí ohnivých Hospodinových právem věčným.

ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי׃

Vyšel pak syn ženy Izraelské, kteréhož měla s mužem Egyptským, mezi syny Izraelskými, a vadili se v staních syn ženy té Izraelské s mužem Izraelským.

ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן׃

I zlořečil syn ženy té Izraelské a rouhal se jménu Božímu. Tedy přivedli ho k Mojžíšovi. (Jméno pak matky jeho bylo Salumit, dcera Dabri, z pokolení Dan.)

ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה׃

A dali jej do vězení, až by jim bylo oznámeno, co s ním Bůh káže učiniti.

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Mluvil pak Hospodin k Mojžíšovi, řka:

הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה׃

Vyveď toho ruhače ven z stanů, a nechať všickni ti, kteříž slyšeli, vloží ruce na hlavu jeho, a všecken lid ať ho ukamenuje.

ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו׃

Mluvě pak k synům Izraelským, díš jim: Kdož by koli zlořečil Bohu svému, poneseť hřích svůj.

ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת׃

Kdož by zlořečil jménu Hospodinovu, smrtí umře, a všecko shromáždění bez milosti ukamenuje jej. Tak cizí, jako doma zchovaný, když by zlořečil jménu Hospodinovu, smrtí umře.

ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת׃

Zabil-li by kdo kterého člověka, smrtí umře.

ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃

Jestliže by pak zabil hovado, navrátí jiné, hovado za hovado.

ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו׃

Kdož by pak zohavil bližního svého, vedlé toho, jakž on učinil, tak se staň jemu:

שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃

Zlámaní za zlámaní, oko za oko, zub za zub. Jakouž by ohavu učinil na těle člověka, taková zase učiněna bude jemu.

ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃

Kdož by zabil hovado, navrátí jiné, ale kdož by zabil člověka, umře.

משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃

Jednostejné právo míti budete. Jakož příchozímu, tak domácímu stane se; nebo já jsem Hospodin Bůh váš.

וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה׃

Tedy mluvil Mojžíš k synům Izraelským ty věci. I vyvedli toho ruhače ven za stany, a kamením ho zametali. Učinili, pravím, synové Izraelští vedlé toho, jakož přikázal Hospodin Mojžíšovi.