I Corinthians 4

כן יחשב איש אתנו כמשרתי המשיח וסכני רזי אל׃

Така всеки човек да ни счита за Христови служители и управители на Божиите тайни.

הנה סוף דבר שלא יבקש מן הסכנים כי אם להמצא נאמן׃

А това, което тук се изисква от управителите, е всеки да се намери верен.

ואני נקלה היא בעיני כי אתם דנים אתי או יום דין של בני אדם גם אני את נפשי לא אדין׃

А за мен е най-малко нещо да бъда съден от вас или от човешки съд; аз дори не съдя сам себе си.

כי אינני יודע בנפשי רע ובכל זאת לא אצדק כי הדן אתי הוא יהוה׃

Защото, въпреки че не се съзнавам виновен в нищо, пак с това не съм оправдан; защото Господ е Този, който ще ме съди.

על כן אל תשפטו שפוט לפני העת עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלמות החשך ויגלה את עצת הלבבות ואז תהיה תהלה לכל איש מאת האלהים׃

Затова не съдете нищо преждевременно, докато не дойде Господ, който ще извади на светло скритото в тъмнината и ще изяви намеренията на сърцата. И тогава всеки ще получи своята похвала от Бога.

ואת זאת אחי הסבתי על עצמי ועל אפולוס בעבורכם למען תלמדו בנו שלא יתחכם איש יותר ממה שכתוב פן תתגאו איש בשם איש לנגד רעהו׃

И това, братя, преносно приспособих към себе си и Аполос заради вас, за да се научите чрез нас да не мъдрувате повече от написаното и да не се гордее някой от вас с един против друг.

כי מי הפליא אותך ומה בידך אשר לא קבלתו ואם קבלתו למה תתהלל כאיש אשר לא קבל׃

Защото, кой те прави да се отличаваш от другиго? И какво имаш, което да не си получил? Но ако си го получил, защо се хвалиш, като че не си го получил?

הן כבר שבעתם כבר עשרתם ובלעדינו מלכתם ולו מלכתם למען נמלך אתכם גם אנחנו׃

Сити сте вече! Обогатихте се вече! Възцарихте се без нас! О, да бяхте се възцарили (наистина), че и ние да царуваме с вас!

כי אחשב שהאלהים הציג אתנו השליחים שפלי השפלים כבני תמותה כי היינו לראוה לעולם גם למלאכים גם לבני אדם׃

Защото аз мисля, че Бог изложи нас, апостолите, като най-последни, като осъдени на смърт; защото станахме за показ на света — както на ангелите, така и на хората:

אנחנו סכלים למען המשיח ואתם חכמים במשיח אנחנו חלשים ואתם גבורים אתם נכבדים ואנחנו נקלים׃

ние сме безумни заради Христос, а вие сте разумни в Христос; ние — слаби, а вие — силни; вие — почитани, а ние — опозорени.

ועד השעה הזאת הננו רעבים גם צמאים וערמים ומכים באגרף ואין מנוח לנו׃

Ние и досега гладуваме и жадуваме, и сме голи, и сме бити, и се скитаме бездомни,

ויגעים אנחנו בעמל ידינו קללונו ונברך חרפונו ונסבל׃

трудим се, работейки с ръцете си. Като ни хулят — благославяме, като ни гонят — търпим,

גדפו אתנו ותנחנן ונהי כגללי העולם ולסחי לכלם עד עתה׃

като ни злословят — умоляваме. Досега станахме като смет на света, измет на всичко.

ולא לביש אתכם אני כתב הדברים האלה כי אם מזהיר אתכם כבני האהובים׃

Не пиша това, за да ви засрамя, а за да ви увещая, като възлюбени мои деца.

כי גם אם היו לכם רבבות אמנים במשיח אין לכם אבות רבים כי אנכי הולדתי אתכם בישוע המשיח על ידי הבשורה׃

Защото, дори и да имате десетки хиляди възпитатели в Христос, пак нямате много бащи; понеже аз ви родих в Христос Иисус чрез благовестието.

על כן אני מבקש מכם ללכת בעקבותי׃

Затова ви моля настойчиво: бъдете мои подражатели!

ובעבור זאת שלחתי אליכם את טימותיוס בני האהוב והנאמן באדון והוא יזכיר לכם את דרכי במשיח כאשר מלמד אנכי בכל מקום בכל קהלה וקהלה׃

Поради тази причина ви изпратих Тимотей, който е мое възлюбено и вярно дете в Господа; той ще ви напомни моите пътища в Христос, които аз поучавам навсякъде във всяка църква.

הן יש מתנשאים כאלו לא אבוא אליכם׃

Но някои се възгордяха, като че ли нямаше да дойда при вас.

אבל בוא אבוא אליכם בזמן קרוב אם ירצה האדון ואדעה לא את דברי המתרוממים כי אם את גבורתם׃

Но ако Господ желае, аз скоро ще дойда при вас и ще изпитам не думите, а силата на онези, които са се възгордели.

כי מלכות האלהים איננה בדבר שפתים כי אם בגבורה׃

Защото Божието царство не се състои в думи, а в сила.

ומה תחפצו הבוא אבוא אליכם בשבט או באהבה וברוח ענוה׃

Какво искате? Да дойда при вас с тояга ли, или с любов и кротък дух?