Psalms 57

57:1

Au chef des chantres. Ne détruis pas. Hymne de David. Lorsqu'il se réfugia dans la caverne, poursuivi par Saül. Aie pitié de moi, ô Dieu, aie pitié de moi! Car en toi mon âme cherche un refuge; Je cherche un refuge à l'ombre de tes ailes, Jusqu'à ce que les calamités soient passées.

למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הוות׃

57:2

Je crie au Dieu Très-Haut, Au Dieu qui agit en ma faveur.

אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי׃

57:3

Il m'enverra du ciel le salut, Tandis que mon persécuteur se répand en outrages; -Pause. Dieu enverra sa bonté et sa fidélité.

ישלח משמים ויושיעני חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו׃

57:4

Mon âme est parmi des lions; Je suis couché au milieu de gens qui vomissent la flamme, Au milieu d'hommes qui ont pour dents la lance et les flèches, Et dont la langue est un glaive tranchant.

נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה׃

57:5

Elève-toi sur les cieux, ô Dieu! Que ta gloire soit sur toute la terre!

רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך׃

57:6

Ils avaient tendu un filet sous mes pas: Mon âme se courbait; Ils avaient creusé une fosse devant moi: Ils y sont tombés. -Pause.

רשת הכינו לפעמי כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה׃

57:7

Mon coeur est affermi, ô Dieu! mon coeur est affermi; Je chanterai, je ferai retentir mes instruments.

נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה׃

57:8

Réveille-toi, mon âme! réveillez-vous, mon luth et ma harpe! Je réveillerai l'aurore.