Psalms 62

(Til sangmesteren. Til Jedutun. En salme af David.) Min Sjæl er Stille for Gud alene, min Frelse kommer fra ham;

למנצח על ידותון מזמור לדוד אך אל אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי׃

ja, han er min Klippe, min Frelse, mit Værn, jeg skal ikke rokkes meget.

אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט רבה׃

Hvor længe stormer I løs på en Mand, - alle slår I ham ned - som på en hældende Væg, en faldende Mur?

עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה׃

Ja, de oplægger Råd om at styrte ham fra hans Højhed. De elsker Løgn, velsigner med Munden, men forbander i deres Indre. - Sela.

אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה׃

Vær stille hos Gud alene, min Sjæl, thi fra ham kommer mit Håb;

אך לאלהים דומי נפשי כי ממנו תקותי׃

ja, han er min Klippe, min Frelse, mit Værn, jeg skal ikke rokkes.

אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט׃

Hos Gud er min Hjælp og min Ære, min stærke Klippe, min Tilflugt har jeg i Gud;

על אלהים ישעי וכבודי צור עזי מחסי באלהים׃

stol på ham, al Folkets Forsamling, udøs for ham eders Hjerte, Gud er vor Tilflugt. - Sela.

בטחו בו בכל עת עם שפכו לפניו לבבכם אלהים מחסה לנו סלה׃

Kun Tomhed er Mennesker, Mænd en Løgn, på Vægtskålen vipper de op, de er Tomhed til Hobe.

אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃

Forlad eder ikke på vold, lad jer ikke blænde af Ran; om Rigdommen vokser, agt ikke derpå!

אל תבטחו בעשק ובגזל אל תהבלו חיל כי ינוב אל תשיתו לב׃

Een Gang talede Gud, to Gange hørte jeg det: at Magten er Guds,

אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים׃

Og Miskundhed er hos dig, o Herre. Thi enhver gengælder du efter hans Gerning.

ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו׃