Genesis 15

After these things the word of the LORD came unto Abram in a vision, saying, Fear not, Abram: I am thy shield, and thy exceeding great reward.

אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

And Abram said, Lord GOD, what wilt thou give me, seeing I go childless, and the steward of my house is this Eliezer of Damascus?

ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃

And Abram said, Behold, to me thou hast given no seed: and, lo, one born in my house is mine heir.

ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃

And, behold, the word of the LORD came unto him, saying, This shall not be thine heir; but he that shall come forth out of thine own bowels shall be thine heir.

והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃

And he brought him forth abroad, and said, Look now toward heaven, and tell the stars, if thou be able to number them: and he said unto him, So shall thy seed be.

ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃

And he believed in the LORD; and he counted it to him for righteousness.

והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

And he said unto him, I am the LORD that brought thee out of Ur of the Chaldees, to give thee this land to inherit it.

ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃

And he said, Lord GOD, whereby shall I know that I shall inherit it?

ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃

And he said unto him, Take me an heifer of three years old, and a she goat of three years old, and a ram of three years old, and a turtledove, and a young pigeon.

ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃

And he took unto him all these, and divided them in the midst, and laid each piece one against another: but the birds divided he not.

ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃

And when the fowls came down upon the carcases, Abram drove them away.

וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃

And when the sun was going down, a deep sleep fell upon Abram; and, lo, an horror of great darkness fell upon him.

ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃

And he said unto Abram, Know of a surety that thy seed shall be a stranger in a land that is not theirs, and shall serve them; and they shall afflict them four hundred years;

ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

And also that nation, whom they shall serve, will I judge: and afterward shall they come out with great substance.

וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃

And thou shalt go to thy fathers in peace; thou shalt be buried in a good old age.

ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃

But in the fourth generation they shall come hither again: for the iniquity of the Amorites is not yet full.

ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה׃

And it came to pass, that, when the sun went down, and it was dark, behold a smoking furnace, and a burning lamp that passed between those pieces.

ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃

In the same day the LORD made a covenant with Abram, saying, Unto thy seed have I given this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Euphrates:

ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃

The Kenites, and the Kenizzites, and the Kadmonites,

את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני׃

And the Hittites, and the Perizzites, and the Rephaims,

ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים׃

And the Amorites, and the Canaanites, and the Girgashites, and the Jebusites.

ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי׃