Romans 4

ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃

Hvad skulle vi da sige, at vor Stamfader Abraham har vundet efter Kødet?

כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃

Thi dersom Abraham blev retfærdiggjort af Gerninger, har han Ros, men ikke for Gud.

כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

Thi hvad siger Skriften?"Og Abraham troede Gud, og det blev regnet ham til Retfærdighed."

הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃

Men den, som gør Gerninger, tilregnes Lønnen ikke som Nåde, men som Skyldighed;

אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃

den derimod, som ikke gør Gerninger, men tror på ham, som retfærdiggør den ugudelige, regnes hans Tro til Retfærdighed;

כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃

ligesom også David priser det Menneske saligt, hvem Gud tilregner Retfærdighed uden Gerninger:

אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃

"Salige de, hvis Overtrædelser ere forladte, og hvis Synder ere skjulte;

אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃

salig den Mand, hvem Herren ikke vil tilregne Synd."

ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃

Gælder da denne Saligprisning de omskårne eller tillige de uomskårne? Vi sige jo: Troen blev regnet Abraham til Retfærdighed.

ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃

Hvorledes blev den ham da tilregnet? da han var omskåren, eller da han havde Forhud? Ikke da han var omskåren, men da han havde Forhud.

ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃

Og han fik Omskærelsens Tegn som et Segl på den Troens Retfærdighed, som han havde som uomskåren, for at han skulde være Fader til alle dem, som tro uden at være omskårne, for at Retfærdighed kan blive dem tilregnet,

ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃

og Fader til omskårne,til dem, som ikke alene have Omskærelse, men også vandre i den Tros Spor, hvilken vor Fader Abraham havde som uomskåren.

כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃

Thi ikke ved Lov fik Abraham eller hans Sæd den Forjættelse, at han skulde være Arving til Verden, men ved Tros-Retfærdighed.

כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃

Thi dersom de, der ere af Loven, ere Arvinger, da er Troen bleven tom, og Forjættelsen gjort til intet.

כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃

Thi Loven virker Vrede; men hvor der ikke er Lov, er der heller ikke Overtrædelse.

על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃

Derfor er det af Tro, for at det skal være som Nåde, for at Forjættelsen må stå fast for den hele Sæd, ikke alene for den af Loven, men også for den af Abrahams Tro, han, som er Fader til os alle

ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃

(som der er skrevet: "Jeg har sat dig til mange Folkeslags Fader"), over for Gud, hvem han troede, ham, som levendegør de døde og kalder det, der ikke er, som om det var.

באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃

Og han troede imod Håb med Håb på, at, han skulde blive mange Folkeslags Fader, efter det, som var sagt: "Således skal din Sæd være;"

ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃

og uden at blive svag i Troen så han på sit eget allerede udlevede Legeme (han var nær hundrede År) og på, at Saras Moderliv var udlevet;

ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃

men om Guds Forjættelse tvivlede han ikke i Vantro, derimod blev han styrket i Troen, idet han gav Gud Ære

וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃

og var overbevist om, at hvad han har forjættet, er han mægtig til også at gøre.

על כן גם נחשבה לו לצדקה׃

Derfor blev det også regnet ham til Retfærdighed.

ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃

Men det blev, ikke skrevet for hans Skyld alene, at det blev ham tilregnet,

כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃

men også for vor Skyld, hvem det skal tilregnes, os, som tro på ham, der oprejste Jesus, vor Herre, fra de døde,

אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃

ham, som blev hengiven for vore Overtrædelsers Skyld og oprejst for vor Retfærdiggørelses Skyld.