I Samuel 8

ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל׃

Da Samuel var blevet gammel, satte han sine Sønner til Dommere over Israel;

ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע׃

hans førstefødte Søn hed Joel og hans anden Søn Abija; de dømte i Be'ersjeba.

ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט׃

Men hans Sønner vandrede ikke i hans Spor; de lod sig lede af egen Fordel, tog imod Bestikkelse og bøjede Retten.

ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה׃

Da kom alle Israels Ældste sammen og begav sig til Samuel i Rama

ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים׃

og sagde til ham: "Se, du er blevet gammel, og dine Sønner vandrer ikke i dit Spor. Sæt derfor en Konge over os til at dømme os, ligesom alle de andre Folk har det!"

וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה׃

Men det vakte Samuels Mishag, at de sagde: "Giv os en Konge, som kan dømme os!" Og Samuel bad til HERREN.

ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם׃

Da sagde HERREN til Samuel: "Ret dig i et og alt efter, hvad Folket siger, thi det er ikke dig, de vrager, men det er mig, de vrager som deres Konge.

ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך׃

Ganske som de har handlet imod mig, lige siden jeg førte dem ud af Ægypten og indtil denne Dag, idet de forlod mig og dyrkede andre Guder, således handler de også imod dig.

ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם׃

Men ret dig nu efter dem; dog skal du indtrængende advare dem og lade dem vide, hvad Ret den Konge skal have, som skal herske over dem!"

ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך׃

Så forebragte Samuel Folket, som krævede en Konge af ham, alle HERRENs Ord

ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו׃

og sagde: "Denne Ret skal den Konge have, som skal herske over eder: Eders Sønner skal han tage og sætte ved sin Vogn og sine Heste, så de må løbe foran hans Vogn,

ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו׃

og sætte dem til Tusindførere og Halvhundredførere og til at pløje og høste for ham og lave hans Krigsredskaber og Vogntøj.

ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות׃

Eders Døtre skal han tage til at blande Salver, koge og bage.

ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו׃

De bedste af eders Marker, Vingårde og Oliventræer skal han tage og give sine Folk.

וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו׃

Af eders Sæd og Vinhøst skal han tage Tiende og give sine Hofmænd og Tjenere.

ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו׃

De bedste af eders Trælle og Trælkvinder, det bedste af eders Hornkvæg og Æsler skal han tage og bruge til sit eget Arbejde.

צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים׃

Af eders Småkvæg skal han tage Tiende; og I selv skal blive hans Trælle.

וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא׃

Og når l da til den Tid klager over eders Konge, som I har valgt eder, så vil HERREN ikke bønhøre eder!"

וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו׃

Folket vilde dog ikke rette sig efter Samuel, men sagde: "Nej, en Konge vil vi have over os,

והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו׃

vi vil have det som alle de andre Folk; vor Konge skal dømme os og drage ud i Spidsen for os og føre vore Krige!"

וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה׃

Da Samuel havde hørt alle Folkets Ord. forebragte han HERREN dem;

ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו׃

og HERREN sagde til Samuel: "Ret dig efter dem og sæt en Konge over dem!" Da sagde Samuel til Israels Mænd: "Gå hjem, hver til sin By!"