Psalms 6

(Til sangmesteren. Med strengespil. Efter den ottende. En salme af David.) HERRE, revs mig ej i din Vrede, tugt mig ej i din Harme,

למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד יהוה אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני׃

vær mig nådig Herre, jeg sygner hen, mine Ledmod skælver, læg mig, Herre!

חנני יהוה כי אמלל אני רפאני יהוה כי נבהלו עצמי׃

Såre skælver min Sjæl; o HERRE, hvor længe endnu?

ונפשי נבהלה מאד ואת יהוה עד מתי׃

Vend tilbage, HERRE, og frels min Sjæl, hjælp mig dog for din Miskundheds Skyld!

שובה יהוה חלצה נפשי הושיעני למען חסדך׃

Thi i Døden kommes du ikke i Hu, i Dødsriget hvo vil takke dig der?

כי אין במות זכרך בשאול מי יודה לך׃

Jeg er så træt af at sukke; jeg væder hver Nat mit Leje, bader med Tårer min Seng;

יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה׃

mit Øje hentæres af Sorg, sløves for alle mine Fjenders Skyld.

עששה מכעס עיני עתקה בכל צוררי׃

Vig fra mig, alle I Udådsmænd, thi HERREN har hørt min Gråd,

סורו ממני כל פעלי און כי שמע יהוה קול בכיי׃

HERREN har hørt min Tryglen, min Bøn tager HERREN imod.

שמע יהוה תחנתי יהוה תפלתי יקח׃

Beskæmmes skal alle mine Fjender og såre forfærdes, brat skal de vige med Skam.

יבשו ויבהלו מאד כל איבי ישבו יבשו רגע׃