Ecclesiastes 1

Slova kazatele syna Davidova, krále v Jeruzalémě.

דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם׃

Marnost nad marnostmi, řekl kazatel, marnost nad marnostmi, a všecko marnost.

הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃

Jaký užitek má člověk ze všelijaké práce své, kterouž vede pod sluncem?

מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃

Věk pomíjí, a jiný věk nastává, ačkoli země na věky trvá.

דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃

Vychází slunce, i zapadá slunce, a k místu svému chvátá, kdež vychází.

וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃

Jde ku poledni, a obrací se na půlnoci, sem i tam se toče, chodí vítr, a okolky svými navracuje se vítr.

הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח׃

Všecky řeky jdou do moře, a však se moře nepřeplňuje; do místa, do něhož tekou řeky, navracují se, aby zase odtud vycházely.

כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃

Všecky věci jsou plné zaneprázdnění, aniž může člověk vymluviti; nenasytí se oko hleděním, aniž se naplní ucho slyšením.

כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃

Což bylo, jest to, což býti má; a což se nyní děje, jest to, což se díti bude; aniž jest co nového pod sluncem.

מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש׃

Jest-liž jaká věc, o níž by říci mohl: Pohleď, toť jest cosi nového? Ano již to bylo před věky, kteříž byli před námi.

יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃

Není paměti prvních věcí, aniž také potomních, kteréž budou, památka zůstane u těch, jenž potom nastanou.

אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃

Já kazatel byl jsem králem nad Izraelem v Jeruzalémě,

אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם׃

A přiložil jsem mysl svou k tomu, jak bych vyhledati a vystihnouti mohl rozumností svou všecko to, což se děje pod nebem. (Takové bídné zaměstknání dal Bůh synům lidským, aby se jím bědovali.)

ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃

Viděl jsem všecky skutky, dějící se pod sluncem, a aj, všecko jest marnost a trápení ducha.

ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃

Což křivého jest, nemůže se zpřímiti, a nedostatkové nemohou sečteni býti.

מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׃

Protož tak jsem myslil v srdci svém, řka: Aj, já zvelebil jsem a rozšířil moudrost nade všecky, kteříž byli přede mnou v Jeruzalémě, a srdce mé dosáhlo množství moudrosti a umění.

דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃

I přiložil jsem mysl svou, abych poznal moudrost a umění, nemoudrost i bláznovství, ale shledal jsem, že i to jest trápení ducha.

ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃

Nebo kde jest mnoho moudrosti, tu mnoho hněvu; a kdož rozmnožuje umění, rozmnožuje bolest.

כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃