Exodus 9

ENTONCES JEHOVÁ dijo á Moisés: Entra á Faraón, y dile: JEHOVÁ, el Dios de los Hebreos, dice así: Deja ir á mi pueblo, para que me sirvan;

ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃

Porque si no lo quieres dejar ir, y los detuvieres aún,

כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם׃

He aquí la mano de JEHOVÁ será sobre tus ganados que están en el campo, caballos, asnos, camellos, vacas y ovejas, con pestilencia gravísima:

הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד׃

Y JEHOVÁ hará separación entre los ganados de Israel y los de Egipto, de modo que nada muera de todo lo de los hijos de Israel.

והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר׃

Y JEHOVÁ señaló tiempo, diciendo: Mañana hará JEHOVÁ esta cosa en la tierra.

וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ׃

Y el día siguiente JEHOVÁ hizo aquello, y murió todo el ganado de Egipto; mas del ganado de los hijos de Israel no murió uno.

ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד׃

Entonces Faraón envió, y he aquí que del ganado de los hijos de Israel no había muerto uno. Mas el corazón de Faraón se agravó, y no dejó ir al pueblo.

וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם׃

Y JEHOVÁ dijo á Moisés y á Aarón: Tomad puñados de ceniza de un horno, y espárzala Moisés hacia el cielo delante de Faraón:

ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה׃

Y vendrá á ser polvo sobre toda la tierra de Egipto, el cual originará sarpullido que cause tumores apostemados en los hombres y en las bestias, por todo el país de Egipto.

והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים׃

Y tomaron la ceniza del horno, y pusiéronse delante de Faraón, y esparcióla Moisés hacia el cielo; y vino un sarpullido que causaba tumores apostemados así en los hombres como en las bestias.

ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה׃

Y los magos no podían estar delante de Moisés á causa de los tumores, porque hubo sarpullido en los magos y en todos los Egipcios.

ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים׃

Y JEHOVÁ endureció el corazón de Faraón, y no los oyó; como JEHOVÁ lo había dicho á Moisés.

ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה׃

Entonces JEHOVÁ dijo á Moisés: Levántate de mañana, y ponte delante de Faraón, y dile: JEHOVÁ, el Dios de los Hebreos, dice así: Deja ir á mi pueblo, para que me sirva.

ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃

Porque yo enviaré esta vez todas mis plagas á tu corazón, sobre tus siervos, y sobre tu pueblo, para que entiendas que no hay otro como yo en toda la tierra.

כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ׃

Porque ahora yo extenderé mi mano para herirte á ti y á tu pueblo de pestilencia, y serás quitado de la tierra.

כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ׃

Y á la verdad yo te he puesto para declarar en ti mi potencia, y que mi Nombre sea contado en toda la tierra.

ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃

¿Todavía te ensalzas tú contra mi pueblo, para no dejarlos ir?

עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃

He aquí que mañana á estas horas yo haré llover granizo muy grave, cual nunca fué en Egipto, desde el día que se fundó hasta ahora.

הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה׃

Envía, pues, á recoger tu ganado, y todo lo que tienes en el campo; porque todo hombre ó animal que se hallare en el campo, y no fuere recogido á casa, el granizo descenderá sobre él, y morirá.

ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו׃

De los siervos de Faraón el que temió la palabra de JEHOVÁ, hizo huir sus criados y su ganado á casa:

הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים׃

Mas el que no puso en su corazón la palabra de JEHOVÁ, dejó sus criados y sus ganados en el campo.

ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה׃

Y JEHOVÁ dijo á Moisés: Extiende tu mano hacia el cielo, para que venga granizo en toda la tierra de Egipto sobre los hombres, y sobre las bestias, y sobre toda la hierba del campo en el país de Egipto.

ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים׃

Y Moisés extendió su vara hacia el cielo, y JEHOVÁ hizo tronar y granizar, y el fuego discurría por la tierra; y llovió JEHOVÁ granizo sobre la tierra de Egipto.

ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים׃

Hubo pues granizo, y fuego mezclado con el granizo, tan grande, cual nunca hubo en toda la tierra de Egipto desde que fué habitada.

ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי׃

Y aquel granizo hirió en toda la tierra de Egipto todo lo que estaba en el campo, así hombres como bestias; asimismo hirió el granizo toda la hierba del campo, y desgajó todos los árboles del país.

ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר׃

Solamente en la tierra de Gosén, donde los hijos de Israel estaban, no hubo granizo.

רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד׃

Entonces Faraón envió á llamar á Moisés y á Aarón, y les dijo: He pecado esta vez: JEHOVÁ es justo, y yo y mi pueblo impíos.

וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים׃

Orad á JEHOVÁ: y cesen los truenos de Dios y el granizo; y yo os dejaré ir, y no os detendréis más.

העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד׃

Y respondióle Moisés: En saliendo yo de la ciudad extenderé mis manos á JEHOVÁ, y los truenos cesarán, y no habrá más granizo; para que sepas que de JEHOVÁ es la tierra.

ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ׃

Mas yo sé que ni tú ni tus siervos temeréis todavía la presencia del Dios JEHOVÁ.

ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים׃

El lino, pues, y la cebada fueron heridos; porque la cebada estaba ya espigada, y el lino en caña.

והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל׃

Mas el trigo y el centeno no fueron heridos; porque eran tardíos.

והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה׃

Y salido Moisés de con Faraón de la ciudad, extendió sus manos á JEHOVÁ, y cesaron los truenos y el granizo; y la lluvia no cayó más sobre la tierra.

ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה׃

Y viendo Faraón que la lluvia había cesado y el granizo y los truenos, perseveró en pecar, y agravó su corazón, él y sus siervos.

וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו׃

Y el corazón de Faraón se endureció, y no dejó ir á los hijos de Israel; como JEHOVÁ lo había dicho por medio de Moisés.

ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה׃