Hebrews 3

Derfor, hellige brødre, I som har fått del i et himmelsk kall, gi akt på den apostel og yppersteprest som vi bekjenner, Jesus,

לכן אחי הקדושים חברים לקריאה של מעלה הביטו אל השליח וכהן הודיתנו הגדול אל המשיח ישוע׃

han som var tro mot den som gjorde ham dertil, likesom og Moses var i hele hans hus.

אשר הוא נאמן לעשהו כמו גם משה בכל ביתו׃

For denne er aktet så meget større ære verd enn Moses, som den som har gjort huset, har større ære enn huset selv.

כי כבוד גדול ממשה נחל זה כאשר בנה הבית חשוב יותר מן הבית׃

Hvert hus blir jo gjort av nogen; men den som har gjort alt, er Gud;

כי כל בית יש לו בנה אבל בונה כל הוא האלהים׃

og Moses var vel tro i hele hans hus som tjener til å vidne om det som skulde tales,

והן משה נאמן בכל ביתו כעבד לעדות העמדות להאמר׃

men Kristus som Sønn over hans hus, og hans hus er vi, såfremt vi holder vår frimodighet og det håp som vi roser oss av, fast inntil enden.

אבל המשיח הוא הבן על ביתו ואנחנו ביתו אם נחזיק בבטחון ובתהלת התקוה ולא נרפנה עד הקץ׃

Derfor, som den Hellige Ånd sier: Idag, om I hører hans røst,

לכן כמאמר רוח הקדש היום אם בקלו תשמעו׃

da forherd ikke eders hjerter som ved forbitrelsen, på fristelsesdagen i ørkenen,

אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃

hvor eders fedre fristet mig ved å sette mig på prøve, enda de så mine gjerninger i firti år;

אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי ארבעים שנה׃

derfor harmedes jeg på denne slekt og sa: De farer alltid vill i hjertet; men de kjente ikke mine veier,

לכן אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃

så jeg svor i min vrede: Sannelig, de skal ikke komme inn til min hvile!

אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃

Se til, brødre, at det ikke i nogen av eder er et ondt, vantro hjerte, så han faller fra den levende Gud;

ראו עתה אחי פן יש באחד מכם לב רע וחסר אמונה לסור מאלהים חיים׃

men forman hverandre hver dag, så lenge det heter idag, forat ikke nogen av eder skal forherdes ved syndens svik;

אך הוכח תוכיחו איש את רעהו יום יום עד שיקרא היום למען אשר לא יקשה איש מכם את לבו במדוחי פשע׃

for vi har fått del med Kristus, såfremt vi holder vår første fulle visshet fast inntil enden.

כי נתחברנו למשיח אם נחזיק בראשית הבטחה ולא נרפנה עד הקץ׃

Når det sies: Idag, om I hører hans røst, da forherd ikke eders hjerter som ved forbitrelsen,

כאשר נאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם כמריבה׃

hvem var det da vel som hørte den og dog forbitret ham? var det ikke alle de som gikk ut av Egypten ved Moses?

מי אפוא אלה אשר שמעו ויריבו הלא כל יצאי מצרים ביד משה׃

Og hvem var det han harmedes på i firti år? var det ikke på dem som hadde syndet, så deres kropper falt i ørkenen?

ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃

Og om hvem var det han svor at de ikke skulde komme inn til hans hvile, uten om dem som ikke hadde villet tro?

ולמי נשבע לבלתי בא אל מנוחתו אם לא לסוררים׃

Så ser vi da at det var for vantros skyld de ikke kunde komme inn.

ואנחנו ראים כי לא יכלו לבוא על אשר לא האמינו׃