Psalms 39

למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי׃

Al Músico principal, á Jeduthún: Salmo de David. YO DIJE: Atenderé á mis caminos, Para no pecar con mi lengua: Guardaré mi boca con freno, En tanto que el impío fuere contra mí.

נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃

Enmudecí con silencio, calléme aun respecto de lo bueno: Y excitóse mi dolor.

חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני׃

Enardecióse mi corazón dentro de mí; Encendióse fuego en mi meditación, Y así proferí con mi lengua:

הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃

Hazme saber, JEHOVÁ, mi fin, Y cuánta sea la medida de mis días; Sepa yo cuánto tengo de ser del mundo.

הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃

He aquí diste á mis días término corto, Y mi edad es como nada delante de ti: Ciertamente es completa vanidad todo hombre que vive. (Selah.)

אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃

Ciertamente en tinieblas anda el hombre; Ciertamente en vano se inquieta: Junta, y no sabe quién lo allegará.

ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃

Y ahora, Señor, ¿qué esperaré? Mi esperanza en ti está.

מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני׃

Líbrame de todas mis rebeliones; No me pongas por escarnio del insensato.

נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃

Enmudecí, no abrí mi boca; Porque tú lo hiciste.

הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃

Quita de sobre mí tu plaga; De la guerra de tu mano soy consumido.

בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃

Con castigos sobre el pecado corriges al hombre, Y haces consumirse como de polilla su grandeza: Ciertamente vanidad es todo hombre. (Selah.)

שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃

Oye mi oración, oh JEHOVÁ, y escucha mi clamor: No calles á mis lágrimas; Porque peregrino soy para contigo, Y advenedizo, como todos mis padres.

השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני׃

Déjame, y tomaré fuerzas, Antes que vaya y perezca.