Exodus 9

ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃

ENTONCES JEHOVÁ dijo á Moisés: Entra á Faraón, y dile: JEHOVÁ, el Dios de los Hebreos, dice así: Deja ir á mi pueblo, para que me sirvan;

כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם׃

Porque si no lo quieres dejar ir, y los detuvieres aún,

הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד׃

He aquí la mano de JEHOVÁ será sobre tus ganados que están en el campo, caballos, asnos, camellos, vacas y ovejas, con pestilencia gravísima:

והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר׃

Y JEHOVÁ hará separación entre los ganados de Israel y los de Egipto, de modo que nada muera de todo lo de los hijos de Israel.

וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ׃

Y JEHOVÁ señaló tiempo, diciendo: Mañana hará JEHOVÁ esta cosa en la tierra.

ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד׃

Y el día siguiente JEHOVÁ hizo aquello, y murió todo el ganado de Egipto; mas del ganado de los hijos de Israel no murió uno.

וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם׃

Entonces Faraón envió, y he aquí que del ganado de los hijos de Israel no había muerto uno. Mas el corazón de Faraón se agravó, y no dejó ir al pueblo.

ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה׃

Y JEHOVÁ dijo á Moisés y á Aarón: Tomad puñados de ceniza de un horno, y espárzala Moisés hacia el cielo delante de Faraón:

והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים׃

Y vendrá á ser polvo sobre toda la tierra de Egipto, el cual originará sarpullido que cause tumores apostemados en los hombres y en las bestias, por todo el país de Egipto.

ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה׃

Y tomaron la ceniza del horno, y pusiéronse delante de Faraón, y esparcióla Moisés hacia el cielo; y vino un sarpullido que causaba tumores apostemados así en los hombres como en las bestias.

ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים׃

Y los magos no podían estar delante de Moisés á causa de los tumores, porque hubo sarpullido en los magos y en todos los Egipcios.

ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה׃

Y JEHOVÁ endureció el corazón de Faraón, y no los oyó; como JEHOVÁ lo había dicho á Moisés.

ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃

Entonces JEHOVÁ dijo á Moisés: Levántate de mañana, y ponte delante de Faraón, y dile: JEHOVÁ, el Dios de los Hebreos, dice así: Deja ir á mi pueblo, para que me sirva.

כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ׃

Porque yo enviaré esta vez todas mis plagas á tu corazón, sobre tus siervos, y sobre tu pueblo, para que entiendas que no hay otro como yo en toda la tierra.

כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ׃

Porque ahora yo extenderé mi mano para herirte á ti y á tu pueblo de pestilencia, y serás quitado de la tierra.

ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃

Y á la verdad yo te he puesto para declarar en ti mi potencia, y que mi Nombre sea contado en toda la tierra.

עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃

¿Todavía te ensalzas tú contra mi pueblo, para no dejarlos ir?

הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה׃

He aquí que mañana á estas horas yo haré llover granizo muy grave, cual nunca fué en Egipto, desde el día que se fundó hasta ahora.

ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו׃

Envía, pues, á recoger tu ganado, y todo lo que tienes en el campo; porque todo hombre ó animal que se hallare en el campo, y no fuere recogido á casa, el granizo descenderá sobre él, y morirá.

הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים׃

De los siervos de Faraón el que temió la palabra de JEHOVÁ, hizo huir sus criados y su ganado á casa:

ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה׃

Mas el que no puso en su corazón la palabra de JEHOVÁ, dejó sus criados y sus ganados en el campo.

ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים׃

Y JEHOVÁ dijo á Moisés: Extiende tu mano hacia el cielo, para que venga granizo en toda la tierra de Egipto sobre los hombres, y sobre las bestias, y sobre toda la hierba del campo en el país de Egipto.

ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים׃

Y Moisés extendió su vara hacia el cielo, y JEHOVÁ hizo tronar y granizar, y el fuego discurría por la tierra; y llovió JEHOVÁ granizo sobre la tierra de Egipto.

ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי׃

Hubo pues granizo, y fuego mezclado con el granizo, tan grande, cual nunca hubo en toda la tierra de Egipto desde que fué habitada.

ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר׃

Y aquel granizo hirió en toda la tierra de Egipto todo lo que estaba en el campo, así hombres como bestias; asimismo hirió el granizo toda la hierba del campo, y desgajó todos los árboles del país.

רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד׃

Solamente en la tierra de Gosén, donde los hijos de Israel estaban, no hubo granizo.

וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים׃

Entonces Faraón envió á llamar á Moisés y á Aarón, y les dijo: He pecado esta vez: JEHOVÁ es justo, y yo y mi pueblo impíos.

העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד׃

Orad á JEHOVÁ: y cesen los truenos de Dios y el granizo; y yo os dejaré ir, y no os detendréis más.

ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ׃

Y respondióle Moisés: En saliendo yo de la ciudad extenderé mis manos á JEHOVÁ, y los truenos cesarán, y no habrá más granizo; para que sepas que de JEHOVÁ es la tierra.

ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים׃

Mas yo sé que ni tú ni tus siervos temeréis todavía la presencia del Dios JEHOVÁ.

והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל׃

El lino, pues, y la cebada fueron heridos; porque la cebada estaba ya espigada, y el lino en caña.

והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה׃

Mas el trigo y el centeno no fueron heridos; porque eran tardíos.

ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה׃

Y salido Moisés de con Faraón de la ciudad, extendió sus manos á JEHOVÁ, y cesaron los truenos y el granizo; y la lluvia no cayó más sobre la tierra.

וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו׃

Y viendo Faraón que la lluvia había cesado y el granizo y los truenos, perseveró en pecar, y agravó su corazón, él y sus siervos.

ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה׃

Y el corazón de Faraón se endureció, y no dejó ir á los hijos de Israel; como JEHOVÁ lo había dicho por medio de Moisés.