Exodus 16

ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים׃

Y PARTIENDO de Elim toda la congregación de los hijos de Israel, vino al desierto de Zin, que está entre Elim y Sinaí, á los quince días del segundo mes después que salieron de la tierra de Egipto.

וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר׃

Y toda la congregación de los hijos de Israel murmuró contra Moisés y Aarón en el desierto;

ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב׃

Y decíanles los hijos de Israel: Ojalá hubiéramos muerto por mano de JEHOVÁ en la tierra de Egipto, cuando nos sentábamos á las ollas de las carnes, cuando comíamos pan en hartura; pues nos habéis sacado á este desierto, para matar de hambre á toda esta multitud.

ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא׃

Y JEHOVÁ dijo á Moisés: He aquí yo os haré llover pan del cielo; y el pueblo saldrá, y cogerá para cada un día, para que yo le pruebe si anda en mi ley, ó no.

והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום׃

Mas al sexto día aparejarán lo que han de encerrar, que será el doble de lo que solían coger cada día.

ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים׃

Entonces dijo Moisés y Aarón á todos los hijos de Israel: Á la tarde sabréis que JEHOVÁ os ha sacado de la tierra de Egipto:

ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו׃

Y á la mañana veréis la gloria de JEHOVÁ; porque él ha oído vuestras murmuraciones contra JEHOVÁ; que nosotros, ¿qué somos, para que vosotros murmuréis contra nosotros?

ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה׃

Y dijo Moisés: JEHOVÁ os dará á la tarde carne para comer, y á la mañana pan en hartura; por cuanto JEHOVÁ ha oído vuestras murmuraciones con que habéis murmurado contra él: que nosotros, ¿qué somos? vuestras murmuraciones no son contra nosotros, sino contra JEHOVÁ.

ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם׃

Y dijo Moisés á Aarón: Di á toda la congregación de los hijos de Israel: Acercaos á la presencia de JEHOVÁ; que él ha oído vuestras murmuraciones.

ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן׃

Y hablando Aarón á toda la congregación de los hijos de Israel, miraron hacia el desierto, y he aquí la gloria de JEHOVÁ, que apareció en la nube.

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Y JEHOVÁ habló á Moisés, diciendo:

שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃

Yo he oído las murmuraciones de los hijos de Israel; háblales, diciendo: Entre las dos tardes comeréis carne, y por la mañana os hartaréis de pan, y sabréis que yo soy JEHOVÁ vuestro Dios.

ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃

Y venida la tarde subieron codornices que cubrieron el real; y á la mañana descendió rocío en derredor del real.

ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ׃

Y como el rocío cesó de descender, he aquí sobre la haz del desierto una cosa menuda, redonda, menuda como una helada sobre la tierra.

ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃

Y viéndolo los hijos de Israel, se dijeron unos á otros: ¿Qué es esto? porque no sabían qué era. Entonces Moisés les dijo: Es el pan que JEHOVÁ os da para comer.

זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃

Esto es lo que JEHOVÁ ha mandado: Cogereis de él cada uno según pudiere comer; un gomer por cabeza, conforme al número de vuestras personas, tomaréis cada uno para los que están en su tienda.

ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט׃

Y los hijos de Israel lo hicieron así: y recogieron unos más, otros menos:

וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו׃

Y medíanlo por gomer, y no sobraba al que había recogido mucho, ni faltaba al que había recogido poco: cada uno recogió conforme á lo que había de comer.

ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר׃

Y díjoles Moisés: Ninguno deje nada de ello para mañana.

ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה׃

Mas ellos no obedecieron á Moisés, sino que algunos dejaron de ello para otro día, y crió gusanos, y pudrióse; y enojóse contra ellos Moisés.

וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס׃

Y recogíanlo cada mañana, cada uno según lo que había de comer: y luego que el sol calentaba, derretíase.

ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה׃

En el sexto día recogieron doblada comida, dos gomeres para cada uno: y todos los príncipes de la congregación vinieron á Moisés, y se lo hicieron saber.

ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר׃

Y él les dijo: Esto es lo que ha dicho JEHOVÁ: Mañana es el santo sábado, el reposo de JEHOVÁ: lo que hubiereis de cocer, cocedlo hoy, y lo que hubiereis de cocinar, cocinadlo; y todo lo que os sobrare, guardadlo para mañana.

ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו׃

Y ellos lo guardaron hasta la mañana, según que Moisés había mandado, y no se pudrió, ni hubo en él gusano.

ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃

Y dijo Moisés: Comedlo hoy, porque hoy es sábado de JEHOVÁ: hoy no hallaréis en el campo.

ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו׃

En los seis días lo recogeréis; mas el séptimo día es sábado, en el cual no se hallará.

ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו׃

Y aconteció que algunos del pueblo salieron en el séptimo día á recoger, y no hallaron.

ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃

Y JEHOVÁ dijo á Moisés: ¿Hasta cuándo no querréis guardar mis mandamientos y mis leyes?

ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי׃

Mirad que JEHOVÁ os dió el sábado, y por eso os da en el sexto día pan para dos días. Estése, pues, cada uno en su estancia, y nadie salga de su lugar en el séptimo día.

וישבתו העם ביום השבעי׃

Así el pueblo reposó el séptimo día.

ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש׃

Y la casa de Israel lo llamó Maná; y era como simiente de culantro, blanco, y su sabor como de hojuelas con miel.

ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃

Y dijo Moisés: Esto es lo que JEHOVÁ ha mandado: Henchirás un gomer de él para que se guarde para vuestros descendientes, á fin de que vean el pan que yo os dí á comer en el desierto, cuando yo os saqué de la tierra de Egipto.

ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם׃

Y dijo Moisés á Aarón: Toma un vaso y pon en él un gomer lleno de maná, y ponlo delante de JEHOVÁ, para que sea guardado para vuestros descendientes.

כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת׃

Y Aarón lo puso delante del Testimonio para guardarlo, como JEHOVÁ lo mandó á Moisés.

ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען׃

Así comieron los hijos de Israel maná cuarenta años, hasta que entraron en la tierra habitada: maná comieron hasta que llegaron al término de la tierra de Canaán.

והעמר עשרית האיפה הוא׃

Y un gomer es la décima parte del epha.