Psalms 39

למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי׃

Til sangmesteren, til Jedutun; en salme av David.

נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃

Jeg sa: Jeg vil vokte mine veier, så jeg ikke synder med min tunge; jeg vil legge munnkurv på min munn, så lenge den ugudelige ennu er for mine øine.

חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני׃

Jeg blev taus og var aldeles stille, jeg tidde uten gagn, og min smerte blev oprørt.

הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃

Mitt hjerte blev hett inneni mig, ved min grublen optendtes ild; - jeg talte med min tunge:

הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃

La mig vite, Herre, min ende, og mine dagers mål, hvad det er! La mig få vite hvad tid jeg skal bort!

אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃

Se, som en håndsbredd har du satt mine dager, og min livstid er som intet for dig; visselig, bare tomhet er hvert menneske, hvor fast han enn står. Sela.

ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃

Bare som et skyggebillede vandrer mannen, bare tomhet er deres uro; han dynger op og vet ikke hvem som skal samle det inn.

מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני׃

Og nu, hvad håper jeg på Herre? - Mitt håp står til dig.

נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃

Frels mig fra alle mine overtredelser, gjør mig ikke til spott for dåren!

הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃

Jeg tier, jeg later ikke op min munn; for du har gjort det.

בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃

Ta bort fra mig din plage! For din hånds slag er jeg blitt til intet.

שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃

Tukter du en mann med straff for misgjerning, da fortærer du hans herlighet likesom møll; bare tomhet er hvert menneske. Sela.

השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני׃

Hør min bønn, Herre, og vend øret til mitt rop, ti ikke til min gråt! for jeg er en fremmed hos dig, en gjest som alle mine fedre. Se bort fra mig, så mitt åsyn må bli opklaret, før jeg går herfra og er ikke mere!