Psalms 141

מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃

En salme av David. Herre, jeg kaller på dig, skynd dig til mig! Vend øret til min røst, nu jeg roper til dig!

תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׃

La min bønn gjelde som røkoffer for ditt åsyn, mine henders opløftelse som et aften-matoffer!

שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃

Herre, sett vakt for min munn, vokt mine lebers dør!

אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃

Bøi ikke mitt hjerte til noget ondt, til å gjøre ugudelighets-gjerninger sammen med menn som gjør urett, og la mig ikke ete av deres fine retter!

יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃

La en rettferdig slå mig i kjærlighet og tukte mig! For sådan hodeolje vegre mitt hode sig ikke! Varer det enn ved, så setter jeg min bønn imot deres ondskap.

נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו׃

Deres dommere blir nedstyrtet og gitt klippen i vold, og selv forstår de at mine ord var liflige.

כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃

Som når en pløier og kløver jorden, således ligger våre ben spredt ved dødsrikets port.

כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃

For til dig, Herre, Herre, ser mine øine, til dig tar jeg min tilflukt; utøs ikke min sjel!

שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃

Bevar mig for fellen som de har stilt op for mig, og for deres snarer som gjør urett!

יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃

La de ugudelige falle i sine egne garn, mens jeg går uskadd forbi!