Psalms 142

משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן׃

En læresalme av David, da han var i hulen, en bønn.

אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד׃

Med min røst roper jeg til Herren, med min røst beder jeg inderlig til Herren.

בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי׃

Jeg utøser min sorg for hans åsyn, jeg gir min nød til kjenne for hans åsyn.

הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי׃

Når min ånd vansmekter i mig, kjenner dog du min sti; på den vei jeg skal vandre, har de lagt skjulte snarer for mig.

זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים׃

Sku til min høire side og se! Det er ikke nogen som kjennes ved mig; all tilflukt er borte for mig, det er ikke nogen som spør efter min sjel.

הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני׃

Jeg roper til dig, Herre! Jeg sier: Du er min tilflukt, min del i de levendes land.

הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי׃

Gi akt på mitt klagerop, for jeg er blitt såre elendig! Fri mig fra mine forfølgere, for de er mig for sterke! Før min sjel ut av fengslet, så jeg kan love ditt navn! De rettferdige skal samle sig omkring mig, når du gjør vel imot mig.