Psalms 39

למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי׃

Au chef des chantres. A Jeduthun, Psaume de David. Je disais: Je veillerai sur mes voies, De peur de pécher par ma langue; Je mettrai un frein à ma bouche, Tant que le méchant sera devant moi.

נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃

Je suis resté muet, dans le silence; Je me suis tu, quoique malheureux; Et ma douleur n'était pas moins vive.

חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני׃

Mon coeur brûlait au dedans de moi, Un feu intérieur me consumait, Et la parole est venue sur ma langue.

הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃

Eternel! dis-moi quel est le terme de ma vie, Quelle est la mesure de mes jours; Que je sache combien je suis fragile.

הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃

Voici, tu as donné à mes jours la largeur de la main, Et ma vie est comme un rien devant toi. Oui, tout homme debout n'est qu'un souffle. -Pause.

אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃

Oui, l'homme se promène comme une ombre, Il s'agite vainement; Il amasse, et il ne sait qui recueillera.

ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃

Maintenant, Seigneur, que puis-je espérer? En toi est mon espérance.

מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני׃

Délivre-moi de toutes mes transgressions! Ne me rends pas l'opprobre de l'insensé!

נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃

Je reste muet, je n'ouvre pas la bouche, Car c'est toi qui agis.

הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃

Détourne de moi tes coups! Je succombe sous les attaques de ta main.

בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃

Tu châties l'homme en le punissant de son iniquité, Tu détruis comme la teigne ce qu'il a de plus cher. Oui, tout homme est un souffle. -Pause.

שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃

Ecoute ma prière, Eternel, et prête l'oreille à mes cris! Ne sois pas insensible à mes larmes! Car je suis un étranger chez toi, Un habitant, comme tous mes pères.

השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני׃

Détourne de moi le regard, et laisse-moi respirer, Avant que je m'en aille et que ne sois plus!