Psalms 95

לכו נרננה ליהוה נריעה לצור ישענו׃

Kom, lad os Juble, for HERREN, råbe af fryd for vor Frelses Klippe,

נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו׃

møde med Tak for hans Åsyn, juble i Sang til hans Pris!

כי אל גדול יהוה ומלך גדול על כל אלהים׃

Thi HERREN er en vældig Gud, en Konge stor over alle Guder;

אשר בידו מחקרי ארץ ותועפות הרים לו׃

i hans Hånd er Jordens dybder, Bjergenes Tinder er hans;

אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו׃

Havet er hans, han har skabt det, det tørre Land har hans Hænder dannet.

באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני יהוה עשנו׃

Kom, lad os bøje os, kaste os ned, knæle for HERREN, vor Skaber!

כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם בקלו תשמעו׃

Thi han er vor Gud, og vi er det Folk, han vogter, den Hjord, han leder. Ak, lytted I dog i Dag til hans Røst:

אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃

"Forhærder ej eders Hjerte som ved Meriba, som dengang ved Massa i Ørkenen,

אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי׃

da eders Fædre fristede mig, prøved mig, skønt de havde set mit Værk.

ארבעים שנה אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃

Jeg væmmedes fyrretyve År ved denne Slægt, og jeg sagde: Det er et Folk med vildfarne Hjerter, de kender ej mine Veje.

אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃

Så svor jeg da i min Vrede: De skal ikke gå ind til min Hvile!