Isaiah 13

משא בבל אשר חזה ישעיהו בן אמוץ׃

Et Udsagn om Babel, som Esajas, Amoz's Søn skuede:

על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים׃

Rejs Banner på et nøgent Bjerg, råb også til dem, vink, så de drager igennem Fyrsternes Porte!

אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי׃

Jeg har opbudt min viede Hær til at tjene min Vrede og kaldt mine Helte hid, de jublende, stolte.

קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה׃

Hør i Bjergene Larm som af talrigt Krigsfolk, hør, hvor det buldrer af Riger, af samlede Folk! Hærskarers HERRE er ved at mønstre sin Krigshær.

באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ׃

De kommer fra fjerne Egne, fra Himlens Grænse, HERREN og hans Vredes Værktøj for at hærge al Jorden.

הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃

Jamrer, thi HERRENs Dag er nær, den kommer som Vold fra den Vældige.

על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס׃

Derfor slappes hver Hånd, hvert Menneskehjerte smelter,

ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם׃

de ræddes, gribes af Veer og Smerter, vånder sig som fødende Kvinde; de stirrer i Angst på hverandre med blussende røde Kinder.

הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה׃

Se, HERRENs Dag kommer, grum, med Harme og brændende Vrede; Jorden gør den til Ørk og rydder dens Synder bort.

כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו׃

Thi Himlens Stjerner og Billeder udsfråler ej deres Lys, mørk rinder Solen op, og Månen skinner ikke.

ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל׃

Jeg hjemsøger Jorden for dens Ondskab, de gudløse for deres Brøde, gør Ende på frækkes Overmod, bøjer Voldsmænds Hovmod.

אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר׃

En Mand gør jeg sjældnere end Guld og et Menneske end Ofirs Guld.

על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו׃

Derfor bæver Himlen, og Jorden flytter sig skælvende ved Hærskarers HERREs Harme på hans brændende Vredes Dag.

והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו׃

Og som en skræmt Gazel, som Får, der ej holdes i Flok, skal hver søge hjem til sit Folk, og hver skal fly til sit Land.

כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב׃

Enhver, der indhentes, spiddes, enhver, der gribes, falder for Sværdet;

ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה׃

deres spæde knuses for deres Øjne, Husene plyndres, Kvinderne skændes.

הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו׃

Se, imod dem rejser jeg Mederne, som agter Sølv for intet og ej regner Guld for noget.

וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם׃

Deres Buer fælder de unge, Livsfrugt skåner de ej, med Børn har deres Øjne ej Medynk.

והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה׃

Det går med Babel, Rigernes Krone, Kaldæernes stolte Pryd, som dengang Gud omstyrtede Sodoma og Gomorra.

לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם׃

Det skal aldrig i Evighed bebos, ej bebygges fra Slægt til Slægt; der telter Araberen ikke, der lejrer Hyrder sig ej;

ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם׃

men Vildkatte lejrer sig der, og Husene fyldes med Ugler; der holder Strudsene til, og Bukketroldene springer;

וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו׃

Sjakaler tuder i Borgene, Hyæner i de yppige Slotte. Dets Time stunder nu til, dets Dage bliver ej mange.