Romans 4

ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃

И така, какво ще кажем, че нашият отец Авраам е намерил по плът?

כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃

Защото, ако Авраам е бил оправдан чрез дела, той има с какво да се хвали, но не пред Бога.

כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

Понеже какво казва Писанието? – ?Авраам повярва в Бога, и това му се счете за правда.“

הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃

А на този, който върши дела, наградата му не се счита като милост, а като дълг;

אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃

а на този, който не върши дела, а вярва в Онзи, който оправдава безбожния, неговата вяра му се счита за правда.

כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃

Както и Давид говори за блаженството на човека, на когото Бог зачита правда независимо от дела:

אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃

?Блажени онези, чиито беззакония са простени, чиито грехове са покрити;

אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃

блажен е онзи човек, на когото Господ няма да счете грях.“

ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃

Обаче това блаженство само за обрязаните ли е, или и за необрязаните? Понеже казваме, че на Авраам вярата се счете за правда.

ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃

Как тогава му се счете? Когато беше обрязан ли, или необрязан? Не когато беше обрязан, а необрязан.

ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃

И той прие знака на обрязването като печат на правдата от вярата, която имаше, когато беше необрязан, за да бъде той баща на всички, които вярват, макар и необрязани, за да се счете и на тях правдата,

ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃

и баща на онези обрязани, които не само са обрязани, но и ходят по стъпките на вярата, която нашият баща Авраам имаше, когато беше необрязан.

כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃

Защото обещанието на Авраам или на потомството му – че ще бъде наследник на света – не стана чрез закона, а чрез правдата от вяра.

כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃

Защото, ако са наследници тези, които са от закона, то вярата е празна и обещанието – осуетено.

כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃

Защото законът докарва гняв, а там, където няма закон, няма и престъпление.

על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃

Затова оправданието е от вяра, за да бъде по благодат, така че обещанието да бъде сигурно за цялото потомство – не само за това, което е от закона, но и за онова, което е от вярата на Авраам, който е баща на всички нас,

ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃

както е писано: ?Направих те баща на много народи“, пред Бога, на когото той повярва, който съживява мъртвите и вика несъществуващото като съществуващо.

באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃

Авраам, надявайки се, без да има причина за надежда, повярва, за да стане баща на много народи, според казаното: ?Толкова ще бъде твоето потомство.“

ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃

И без да отслабне във вяра, като виждаше, че тялото му е вече замъртвяло, тъй като беше на около сто години, както и мъртвостта на утробата на Сара,

ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃

не се усъмни в Божието обещание чрез неверие, а се укрепи във вяра, като отдаде слава на Бога

וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃

и като беше напълно уверен, че това, което Бог е обещал, Той е силен и да го изпълни.

על כן גם נחשבה לו לצדקה׃

Затова му се счете за правда.

ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃

Но това, че му се счете, не беше написано само за него,

כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃

а и за нас. Тя ще се счита за правда и на нас, които вярваме в Този, който възкреси от мъртвите Иисус, нашия Господ,

אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃

който беше предаден за нашите прегрешения и беше възкресен за нашето оправдание.