Genesis 44

ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו׃

После заповяда на домакина си, като му каза: Напълни чувалите на мъжете с храна, колкото могат да носят, и сложи парите на всекиго отгоре в чувала му,

ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃

и сложи чашата ми, сребърната чаша, отгоре в чувала на най-младия, с парите за житото му. И той направи според това, което каза Йосиф.

הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃

На сутринта, щом съмна, изпратиха мъжете и магаретата им.

הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃

А когато бяха излезли от града и не се бяха отдалечили много, Йосиф каза на домакина си: Стани, тичай след мъжете и като ги стигнеш, им кажи: Защо върнахте зло за добро?

הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃

Не е ли тази чашата, с която пие господарят ми, и с която даже гадае? Зле постъпихте, като сторихте това.

וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃

И домакинът ги настигна и им каза тези думи.

ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃

А те му казаха: Защо говори господарят ни такива думи? Не, слугите ти няма да направят такова нещо!

הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃

Ето, ние ти върнахме от ханаанската земя парите, които намерихме отгоре в чувалите си; и как бихме откраднали сребро или злато от дома на господаря ти?

אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃

Този от слугите ти, у когото се намери, нека умре, а също и ние нека бъдем роби на господаря ти!

ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃

А той каза: Нека бъде според думите ви: у когото се намери, той ще ми бъде роб, а вие ще бъдете невинни.

וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃

Тогава те бързо снеха чувалите си на земята и всеки отвори своя чувал.

ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃

И той претърси, като започна от най-възрастния и свърши с най-младия; и чашата се намери в чувала на Вениамин.

ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃

Тогава раздраха дрехите си, натовариха всеки магарето си и се върнаха в града.

ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃

И Юда и братята му дойдоха в дома на Йосиф — а той още беше там — и паднаха пред него на земята.

ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃

И Йосиф им каза: Какво е това, което сторихте? Не знаете ли, че човек като мен може да гадае?

ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃

Тогава Юда каза: Какво да кажем на господаря си? Какво да говорим и как да се оправдаем? Бог откри неправдата на слугите ти; ето, слуги сме на господаря си, както ние, така и онзи, у когото се намери чашата.

ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃

Но Йосиф каза: Не, това няма да сторя! Онзи, у когото се намери чашата, той ще ми бъде слуга, а вие си идете с мир при баща си.

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃

Тогава Юда се приближи до него и каза: Моля ти се, господарю мой, позволи на слугата си да каже една дума в ушите на господаря си, и да не пламне гневът ти против слугата ти, защото ти си като фараона.

אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח׃

Господарят ми попита слугите си, като каза: Имате ли баща или брат?

ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃

И казахме на господаря ми: Имаме стар баща и малко дете на старостта му, а неговият брат умря, така че само той остана от майка си, и баща му го обича.

ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃

И ти каза на слугите си: Доведете ми го, за да го видя с очите си.

ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃

И ние казахме на господаря ми: Детето не може да остави баща си, защото, ако остави баща си, той ще умре.

ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃

А ти каза на слугите си: Ако не слезе с вас най-малкият ви брат, няма да видите вече лицето ми.

ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃

И отидохме при слугата ти, баща ни, и му разказахме това, което беше казал моят господар.

ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃

А когато баща ни каза: Идете пак, купете ни малко храна;

ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃

ние казахме: Не можем да слезем. Ако най-младият ни брат е с нас, тогава ще слезем, защото не можем да видим лицето на човека, ако най-младият ни брат не е с нас.

ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃

И слугата ти, баща ни, ни каза: Вие знаете, че жена ми ми роди двама сина:

ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃

Единият излезе от мен и си казах: Сигурно звяр го е разкъсал; и досега не съм го видял;

ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃

и ако ми отнемете и този, и му се случи нещастие, ще свалите бялата ми коса със скръб в Шеол.

ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃

И сега, ако отида при слугата ти, баща ни, и момчето не е с нас, понеже душата му е свързана с неговата душа,

והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃

като види, че момчето го няма, ще умре. И слугите ти ще свалят бялата коса на слугата ти, баща ни, със скръб в Шеол.

כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃

Защото слугата ти стана поръчител пред баща си за момчето, като каза: Ако не ти го доведа, тогава ще бъда завинаги виновен пред баща си.

ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃

И сега, моля ти се, нека слугата ти остане вместо момчето слуга на господаря ми, а момчето нека отиде с братята си.

כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃

Защото как да отида аз при баща си, ако момчето не е с мен? Да не видя злото, което ще сполети баща ми!