Isaiah 38

Ved den Tid blev Ezekias dødssyg. Da kom Profeten Esajas, Amoz's Søn, til ham og sagde: "Så siger HERREN: Beskik dit Hus, thi du skal dø og ikke leve!"

בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה׃

Da vendte han Ansigtet om mod Væggen og bad således til HERREN:

ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל יהוה׃

"Ak, HERRE, kom dog i Hu, hvorledes jeg har vandret for dit Åsyn i Oprigtighed og med helt Hjerte og gjort, hvad der er godt i dine Øjne!" Og Ezekias græd højt.

ויאמר אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול׃

Da kom HERRENs Ord til Esajas således:

ויהי דבר יהוה אל ישעיהו לאמר׃

"Gå hen og sig til Ezekias: Så siger HERREN, din Fader Davids Gud: Jeg har hørt din Bøn, jeg har set dine Tårer! Se, jeg vil lægge femten År til dit Liv

הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה׃

og udfri dig og denne By af Assyrerkongens Hånd og værne om denne By!

ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת׃

Og Tegnet fra HERREN på, at HERREN vil udføre, hvad han har sagt, skal være dig dette:

וזה לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את הדבר הזה אשר דבר׃

Se, jeg vil lade Skyggen gå de Streger tilbage, som den har flyttet sig med Solen på Akaz's Solur, ti Streger!" Da gik Solen de ti Streger, som den havde flyttet sig, tilbage på Soluret.

הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה׃

En Bøn af Kong Ezekias af Juda, da han var syg og kom sig af sin Sygdom:

מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו׃

Jeg tænkte: Bort må jeg gå i min bedste Alder, hensættes i Dødsrigets Porte mine sidste År.

אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי׃

Jeg tænkte: Ej skuer jeg HERREN i de levendes Land, ser ingen Mennesker mer blandt Skyggerigets Folk;

אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל׃

min Bolig er nedbrudt, ført fra mig som Hyrdernes Telt, som en Væver sammenrulled du mit Liv og skar det fra Tråden. Du ofrer mig fra Dag til Nat,

דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני׃

jeg skriger til daggry; som en Løve knuser han alle Benene i mig; du giver mig ben fra Dag til Nat.

שויתי עד בקר כארי כן ישבר כל עצמותי מיום עד לילה תשלימני׃

Jeg klynker som klagende Svale, sukker som Duen, jeg skuer med Tårer mod Himlen: HERRE, jeg trænges, vær mig Borgen!

כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני׃

Hvad skal jeg,sige? Han talede til mig og selv greb han ind. For Bitterhedens Skyld i min Sjæl vil jeg vandre sagtelig alle mine År.

מה אדבר ואמר לי והוא עשה אדדה כל שנותי על מר נפשי׃

Herre, man skal bære Bud derom til alle kommende Slægter. Opliv min Ånd, helbred mig og gør mig karsk!

אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני׃

Se, Bitterhed, Bitterhed blev mig til Fred. Og du skåned min Sjæl for Undergangens Grav; thi alle mine Synder kasted du bag din Ryg.

הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי׃

Thi Dødsriget takker dig ikke, dig lover ej Døden, på din Miskundbed håber ej de, der synker i Graven.

כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך׃

Men den levende, den levende takker dig som jeg i Dag. Om din Trofasthed taler Fædre til deres Børn.

חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמתך׃

HERRE, frels os! Så vil vi røre Strengene alle vore Levedage ved HERRENs Hus.

יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל ימי חיינו על בית יהוה׃

Da bød Esajas, at man skulde tage en Figenkage og lægge den som Plaster på det syge Sted, for at han kunde blive rask.

ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי׃

Og Ezekias sagde: "Hvad er Tegnet på, at jeg skal gå op til HERRENs Hus?"

ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית יהוה׃