Isaiah 1

Det Syn, Esajas, Amoz's Søn, skuede om Juda og Jerusalem, i de dage da Uzzija, Jotam, Akaz og Ezekias var Konger i Juda.

חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃

Hør, I Himle, lyt, du Jord, thi HERREN taler: Børn har jeg opfødt og fostret, men de forbrød sig imod mig.

שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃

En Okse kender sin Ejer, et Æsel sin Herres Krybbe; men Israel kender intet, mit Folk kan intet fatte.

ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃

Ve det syndefulde Folk, en brødetynget Slægt, Ugerningsmænds Æt, vanartede Børn! De svigtede HERREN, lod hånt om Israels Hellige, vendte ham Ryg.

הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃

Kan I tåle flere Hug, siden I stadig falder fra? Kun Sår er Hovedet, sygt hele Hjertet;

על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃

fra Fodsål til isse er intet helt kun Flænger, Strimer og friske Sår; de er ej trykket ud, ej heller forbundet og ikke lindret med Olie.

מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃

Eders Land er øde, eders Byer brændt, fremmede æder eders Jord for eders Øjne så øde som ved Sodomas Undergang.

ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃

Zions Datter er levnet som en Hytte i en Vingård, et Vagtskur i en Græskarmark en omringet By.

ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃

Havde ikke Hærskarers HERRE levnet os en Rest, da var vi som Sodoma, ligned Gomorra.

לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃

Lån Øre til HERRENs Ord I Sodomadommere, lyt til vor Guds Åbenbaring, du Gomorrafolk!

שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃

Hvad skal jeg med alle eders Slagtofre? siger HERREN;jeg er mæt af Væderbrændofre, af Fedekalves Fedt, har ej Lyst til Blod af Okser og Lam og Bukke.

למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃

Når I kommer at stedes for mit Åsyn, hvo kræver da af jer, at min Forgård trampes ned?

כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׃

Bring ej flere tomme Afgrødeofre, vederstyggelig Offerrøg er de mig! Nymånefest, Sabbat og festligt Stævne jeg afskyr Uret og festlig Samling.

לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה׃

Eders Nymånefester og Højtider hader min, Sjæl de er mig en Byrde, jeg er træt af at bære.

חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃

Breder I Hænderne ud, skjuler jeg Øjnene for jer. Hvor meget I så end beder, jeg hører det ikke. Eders Hænder er fulde af Blod;

ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃

tvæt jer, rens jer, bort med de onde Gerninger fra mine Øjne! Hør op med det onde,

רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃

lær det gode, læg Vind på, hvad Ret er; hjælp fortrykte, skaf faderløse Ret, før Enkens Sag!

למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃

Kom, lad os gå i Rette med hinanden, siger HERREN. Er eders Synder som Skarlagen, de skal blive hvide som Sne; er de end røde som Purpur, de skal dog blive som Uld.

לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו׃

Lyder I villigt, skal I æde Landets Goder;

אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃

står I genstridigt imod, skal I ædes af Sværd. Thi HERRENs Mund har talt.

ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃

At den skulde ende som Skøge, den trofaste By, Zion, så fuld af Ret, Retfærdigheds Hjem, men nu er der Mordere.

איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃

Dit Sølv er blevet til Slagger, din Vin er spædet med Vand.

כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃

Tøjlesløse er dine Førere, Venner med Tyve; Gaver elsker de alle, jager efter Stikpenge, skaffer ej faderløse Ret og tager sig ikke af Enkens Sag.

שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם׃

Derfor lyder det fra Herren, Hærskarers HERRE, Israels Vældige: "Min Gengælds Ve over Avindsmænd, min Hævn over Fjender!

לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃

Jeg vender min Hånd imod dig, renser ud dine Slagger i Ovnen og udskiller alt dit Bly.

ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך׃

Jeg giver dig Dommere som fordum, Rådsherrer som før; så kaldes du Retfærdigheds By, den trofaste Stad.

ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה׃

Zion genløses ved Ret, de omvendte der ved Retfærd.

ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃

Men Overtrædere og Syndere knuses til Hobe; hvo HERREN svigter, forgår.

ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃

Thi Skam vil I få af de Ege, I elsker, Skuffelse af Lundene, I sætter så højt;

כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃

thi I bliver som en Eg med visnende Løv, som en Lund, hvor der ikke er Vand.

כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃

Den stærke bliver til Blår, hans Værk til en Gnist; begge brænder med hinanden, og ingen slukker.

והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃