Hosea 4

Hør Isralitter, Herrens ord, thi Herren går i rette med Landets Folk. Thi ej er der Troskab, ej Godhed, ej kender man Gud i Landet.

שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ׃

Man sværger og lyver, myrder og stjæler, horer, gør Indbrud, og Blodskyld følger på Blodskyld.

אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו׃

Derfor sørger Landet, og alt, hvad der bor der, sygner, Markens Dyr og Himlens Fugle; selv Havets Fisk svinder bort.

על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃

Dog skænde man ej, dog revse man ej, når mit Folk kun er som dets Præster.

אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן׃

Du skal styrte ved Dag, og med dig Profeten ved Nat.

וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך׃

Mit Folk skal gå til Grunde, fordi det er uden Kundskab. Da du har vraget Kundskab, vrager jeg dig som Præst; du glemte din Guds Åbenbaring, så glemmer og jeg dine Sønner.

נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני׃

Jo fler, des mere de synded, ombytted deres Ære med Skændsel;

כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר׃

mit Folks Synd lever de af, dets Brøde hungrer de efter.

חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו׃

Men Præst skal det gå som Folk: jeg hjemsøger ham for hans Færd, hans Id gengælder jeg ham.

והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו׃

De skal spise, men ikke mættes bole, men ej blive fler; thi de har sveget HERREN og holder fast ved Hor.

ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר׃

Vin og Most tager Forstanden.

זנות ויין ותירוש יקח לב׃

Mit Folk rådspørger sit Træ, og Svaret giver dets Stok; thi Horeånd ledte dem vild, de boler sig bort fra deres Gud.

עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם׃

De ofrer på Bjergenes Tinder, på Højene brænder de Ofre under en Eg, en Poppel, en Terebinte, thi Skyggen er god. Så horer jo og eders Døtre, så boler jo og eders Kvinder;

על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה׃

jeg straffer ej Døtrenes Hor, ej Kvinderne for deres Bolen; thi selv går de bort med Horer ofrer sammen med Skøger; og det uvise Folk drages ned.

לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט׃

Men selv om du, Israel, horer, må Juda ej gøre sig skyldigt. Gå ikke over til Gilgal, drag ikke op til Bet-Aven, sværg ikke: "Så sandt HERREN lever!"

אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה׃

Thi som en uvan Ko er Israel uvan, skal HERREN så lade dem græsse i Frihed som Lam?

כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב׃

Efraim er bundet til Afgudsbilleder; lad ham fare!

חבור עצבים אפרים הנח לו׃

Deres Drikken er skejet ud. Hor har de bedrevet; højt har deres Skjolde elsket Skændsel.

סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה׃

Et Vejr har omspændt dem med sine Vinger, og de skal blive til Skamme for deres Ofre.

צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם׃