Zechariah 4

И ангелът, който говореше с мен, се върна и ме събуди като човек, когото събуждат от съня му.

וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃

И ми каза: Какво виждаш? И казах: Виждам, и ето, светилник цял от злато и чашата му за масло отгоре му, и седемте му светила на него, седем, и седем цеви на светилата, които са отгоре му,

ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃

и до него две маслинови дървета, едно от дясно на чашата и едно отляво й.

ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃

И проговорих и казах на ангела, който говореше с мен, като казах: Какви са тези, господарю мой?

ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃

И ангелът, който говореше с мен, отговори и ми каза: Не знаеш ли какви са тези? И казах: Не, господарю мой.

ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃

И ми отговори, като каза: Това е ГОСПОДНОТО слово към Зоровавел, което казва: Не чрез мощ, нито чрез сила, а чрез Моя Дух, казва ГОСПОД на Войнствата.

ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃

Коя си ти, голяма планина? Пред Зоровавел стани на равнина! Той ще изнесе последния камък с възклицание: Благодат! Благодат на него!

מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃

И ГОСПОДНОТО слово беше към мен и каза:

ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

Ръцете на Зоровавел положиха основата на този дом и неговите ръце ще го завършат; и ще познаеш, че ГОСПОД на Войнствата ме е изпратил при вас.

ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם׃

Защото кой презира деня на малките неща? Ще се радват тези седемте, като видят отвеса в ръката на Зоровавел — те са очите на ГОСПОДА, които обхождат цялата земя.

כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃

И проговорих и му казах: Какви са тези две маслинови дървета отдясно на светилника и отляво му?

ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃

И проговорих втори път и казах: Какви са двете маслинови клончета, които са до двете златни цеви и изпразват от себе си маслото като злато?

ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃

И той ми проговори и каза: Не знаеш ли какво са тези? И аз казах: Не, господарю мой.

ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃

Тогава каза: Тези са двамата синове на маслото, които стоят при Господаря на цялата земя.

ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃