Genesis 44

После заповяда на домакина си, като му каза: Напълни чувалите на мъжете с храна, колкото могат да носят, и сложи парите на всекиго отгоре в чувала му,

ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו׃

и сложи чашата ми, сребърната чаша, отгоре в чувала на най-младия, с парите за житото му. И той направи според това, което каза Йосиф.

ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃

На сутринта, щом съмна, изпратиха мъжете и магаретата им.

הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃

А когато бяха излезли от града и не се бяха отдалечили много, Йосиф каза на домакина си: Стани, тичай след мъжете и като ги стигнеш, им кажи: Защо върнахте зло за добро?

הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃

Не е ли тази чашата, с която пие господарят ми, и с която даже гадае? Зле постъпихте, като сторихте това.

הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃

И домакинът ги настигна и им каза тези думи.

וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃

А те му казаха: Защо говори господарят ни такива думи? Не, слугите ти няма да направят такова нещо!

ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃

Ето, ние ти върнахме от ханаанската земя парите, които намерихме отгоре в чувалите си; и как бихме откраднали сребро или злато от дома на господаря ти?

הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃

Този от слугите ти, у когото се намери, нека умре, а също и ние нека бъдем роби на господаря ти!

אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃

А той каза: Нека бъде според думите ви: у когото се намери, той ще ми бъде роб, а вие ще бъдете невинни.

ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃

Тогава те бързо снеха чувалите си на земята и всеки отвори своя чувал.

וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃

И той претърси, като започна от най-възрастния и свърши с най-младия; и чашата се намери в чувала на Вениамин.

ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃

Тогава раздраха дрехите си, натовариха всеки магарето си и се върнаха в града.

ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃

И Юда и братята му дойдоха в дома на Йосиф — а той още беше там — и паднаха пред него на земята.

ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃

И Йосиф им каза: Какво е това, което сторихте? Не знаете ли, че човек като мен може да гадае?

ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃

Тогава Юда каза: Какво да кажем на господаря си? Какво да говорим и как да се оправдаем? Бог откри неправдата на слугите ти; ето, слуги сме на господаря си, както ние, така и онзи, у когото се намери чашата.

ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃

Но Йосиф каза: Не, това няма да сторя! Онзи, у когото се намери чашата, той ще ми бъде слуга, а вие си идете с мир при баща си.

ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃

Тогава Юда се приближи до него и каза: Моля ти се, господарю мой, позволи на слугата си да каже една дума в ушите на господаря си, и да не пламне гневът ти против слугата ти, защото ти си като фараона.

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃

Господарят ми попита слугите си, като каза: Имате ли баща или брат?

אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח׃

И казахме на господаря ми: Имаме стар баща и малко дете на старостта му, а неговият брат умря, така че само той остана от майка си, и баща му го обича.

ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃

И ти каза на слугите си: Доведете ми го, за да го видя с очите си.

ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃

И ние казахме на господаря ми: Детето не може да остави баща си, защото, ако остави баща си, той ще умре.

ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃

А ти каза на слугите си: Ако не слезе с вас най-малкият ви брат, няма да видите вече лицето ми.

ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃

И отидохме при слугата ти, баща ни, и му разказахме това, което беше казал моят господар.

ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃

А когато баща ни каза: Идете пак, купете ни малко храна;

ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃

ние казахме: Не можем да слезем. Ако най-младият ни брат е с нас, тогава ще слезем, защото не можем да видим лицето на човека, ако най-младият ни брат не е с нас.

ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃

И слугата ти, баща ни, ни каза: Вие знаете, че жена ми ми роди двама сина:

ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃

Единият излезе от мен и си казах: Сигурно звяр го е разкъсал; и досега не съм го видял;

ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃

и ако ми отнемете и този, и му се случи нещастие, ще свалите бялата ми коса със скръб в Шеол.

ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃

И сега, ако отида при слугата ти, баща ни, и момчето не е с нас, понеже душата му е свързана с неговата душа,

ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃

като види, че момчето го няма, ще умре. И слугите ти ще свалят бялата коса на слугата ти, баща ни, със скръб в Шеол.

והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃

Защото слугата ти стана поръчител пред баща си за момчето, като каза: Ако не ти го доведа, тогава ще бъда завинаги виновен пред баща си.

כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃

И сега, моля ти се, нека слугата ти остане вместо момчето слуга на господаря ми, а момчето нека отиде с братята си.

ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃

Защото как да отида аз при баща си, ако момчето не е с мен? Да не видя злото, което ще сполети баща ми!

כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃