Ezekiel 7

7:1

ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

7:2

ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת כנפות הארץ׃

7:3

עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך׃

7:4

ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה׃

7:5

כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה׃

7:6

קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה׃

7:7

באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים׃

7:8

עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך׃

7:9

ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה׃

7:10

הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון׃

7:11

החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם׃

7:12

בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה׃

7:13

כי המוכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו׃

7:14

תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה׃

7:15

החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו׃

7:16

ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו׃

7:17

כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים׃

7:18

וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה׃

7:19

כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה׃

7:20

וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה׃

7:21

ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה׃

7:22

והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה׃

7:23

עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס׃

7:24

והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם׃

7:25

קפדה בא ובקשו שלום ואין׃

7:26

הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים׃

7:27

המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה׃