Psalms 39

39:1

pro victoria Idithun canticum David dixi custodiam vias meas ne peccem in lingua mea custodiam os meum silentio donec est impius contra me

למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי׃

39:2

obmutui silentio tacui de bono et dolor meus conturbatus est

נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃

39:3

incaluit cor meum in medio mei in meditatione mea incensus sum igni

חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני׃

39:4

locutus sum lingua mea ostende mihi Domine finem meum et mensuram dierum meorum quae sit ut sciam quid mihi desit

הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃

39:5

ecce breves posuisti dies meos et vita mea quasi non sit in conspectu tuo omnia enim vanitas omnis homo stans semper

הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃

39:6

tantum in imagine ambulat homo tantum frustra turbatur congregat et ignorat cui dimittat ea

אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃

39:7

nunc ergo quid expecto Domine praestolatio mea tu es

ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃

39:8

ab omnibus iniquitatibus meis libera me obprobrium stulto ne ponas me

מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני׃

39:9

obmutui non aperiam os meum quia tu fecisti

נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃

39:10

tolle a me plagas tuas

הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃

39:11

a contentione manus tuae ego consumptus sum in increpationibus pro iniquitate corripuisti virum et posuisti quasi tineam desiderabilia eius verumtamen vanitas omnis homo semper

בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃

39:12

audi orationem meam Domine et clamorem meum exaudi ad lacrimam meam ne obsurdescas quia advena ego sum apud te et peregrinus sicut omnes patres mei

שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃

39:13

parce mihi ut rideam antequam vadam et non subsistam

השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני׃